שלום, כאן מתי מסר. אני יודע שנושא הצרכים יכול להיות מתסכל. לפעמים, כל המידע וההסברים יכולים לבלבל. לכן, הכנתי לכם הפעם תוכנית עבודה מרוכזת – בלי הקדמות ארוכות, רק הוראות פעולה פשוטות וברורות. אם תעקבו אחרי התוכנית הזו בדייקנות ובסבלנות, אתם תראו תוצאות.
המשימה שלנו היא ללמד את הכלב שתי אמיתות פשוטות:
- הבית הוא המאורה הנקייה שלו.
- החוץ הוא המקום המיועד והמתגמל ביותר לעשיית צרכים.
מוכנים? בואו נצא לדרך.
העיקרון המנחה: מניעה מוחלטת של טעויות
זה הכלל החשוב ביותר, וממנו נגזר כל השאר: הכלב שלכם לא יעשה צרכים בבית אם לעולם לא תהיה לו ההזדמנות לעשות זאת. כל תאונה בבית מחזירה אותנו אחורה. המטרה שלנו היא 100% הצלחות בחוץ, ו-0% תאונות בבית. איך עושים את זה? על ידי ניהול ושליטה מלאה בסביבה של הכלב בשבועות הראשונים.
שלב 1: לו"ז יציאות קפדני (תוכנית "הוצא ופרס")
אנחנו לא מחכים שהכלב יבקש. אנחנו יוזמים יציאות בתדירות גבוהה, בתזמונים שבהם אנחנו יודעים שהוא ככל הנראה צריך.
- מיד כשקמים בבוקר: עוד לפני הקפה, הדבר הראשון שעושים הוא לצאת החוצה.
- 15-20 דקות לאחר כל ארוחה: אוכל מפעיל את מערכת העיכול.
- מיד לאחר כל פעם שהתעורר משינה: לא משנה אם ישן לילה שלם או תנומה של 20 דקות.
- מיד לאחר כל סשן משחק או התרגשות: אדרנלין מאיץ את המערכות.
- פעם בשעתיים-שלוש (לגורים): גם אם לא קרה שום דבר מיוחד, יוצאים באופן יזום.
- ממש לפני שהולכים לישון: יציאה אחרונה ללילה יבש.
שלב 2: פרוטוקול היציאה החוצה (כך זה נראה בפועל)
כל יציאה לצרכים צריכה להיראות אותו הדבר כדי ליצור הרגל ברור.
- קחו את הכלב ברצועה ישירות אל "תחנת הצרכים" הקבועה שלכם. אל תתנו לו להסתובב ולשחק בדרך. המשימה ברורה.
- עמדו במקום והיו "משעממים". אל תשחקו איתו, אל תדברו איתו יותר מדי. תנו לו להתרכז במשימה.
- אמרו את מילת הקוד שלכם: "פיפי", "שירותים" וכו'.
- המתנו בסבלנות. זה יכול לקחת כמה דקות.
- ברגע המדויק שהוא מסיים – מתחילה המסיבה!
- אמרו "כלב טוב!" בקול הכי שמח שיש לכם.
- תנו לו מיד חטיף סופר-מיוחד וטעים ששמור אך ורק לרגע הזה.
- רק אחרי שעשה צרכים וקיבל את הפרס, אפשר להמשיך לטיול מהנה, לשחק, ולתת לו לרחרח בחופשיות. הוא לומד שהתרוקנות מהירה = תחילת הכיף.
שלב 3: חוקי הבית (כללי ברזל לתקופת האילוף)
כדי שהשלבים הקודמים יעבדו, אנחנו חייבים לנהל את הסביבה בתוך הבית.
- חוק מספר 1: השגחה של 100%. אם אתם בבית והכלב ער, העיניים שלכם עליו כל הזמן. אם אתם לא יכולים להשגיח (במקלחת, בטלפון), הכלב חייב להיות במקום מבוקר:
- כלוב אילוף: המקום הבטוח שלו, ה"מאורה" שהוא לא ירצה ללכלך.
- גדר גורים: תיחום אזור קטן ובטוח.
- קשור ברצועה אליכם: כך הוא תמיד לידכם ולא יכול להתחמק לפינה ולעשות צרכיו.
- חוק מספר 2: חופש הוא פריבילגיה נרכשת. אל תתנו לגור גישה חופשית לכל הבית. התחילו מאזור קטן, ורק לאחר שבוע-שבועיים רצופים ללא תאונות, אפשר להרחיב בהדרגה את האזור המותר לו.
נוהל "פספוס": מה עושים כשבכל זאת קורתה תאונה?
כישלונות הם חלק מהתהליך. התגובה שלכם היא קריטית.
- אם תפסתם אותו "על חם":
- הפריעו לו במחיאת כף חדה או ב"היי!" קצר. המטרה היא להפסיק את הפעולה, לא להפחיד.
- הרימו אותו מיד והוציאו אותו החוצה.
- אם הוא מסיים בחוץ, שבחו אותו כאילו זכה באליפות העולם.
- אם גיליתם את השלולית מאוחר יותר:
- אל תעשו כלום לכלב. אל תכעסו, אל תצעקו, אל תראו לו מה עשה. הוא לא יבין את הקשר.
- נקו את המקום ביסודיות עם חומר ניקוי אנזימטי (חשוב!) שמנטרל את הריח לחלוטין.
- שאלו את עצמכם: "איפה הטעות שלי?". האם לא השגחתי? האם חיכיתי יותר מדי בין יציאות? קחו אחריות ותקנו את הניהול שלכם.
נקודות אחרונות למחשבה
- עקביות היא שם המשחק. כל בני הבית חייבים לפעול לפי אותם הכללים.
- סבלנות היא כלי העבודה החשוב ביותר שלכם. יהיו ימים טובים יותר ופחות. אל תתייאשו.
- לעולם, אבל לעולם, אל תענישו כלב על עשיית צרכים בבית. זה רק ילמד אותו לפחד מכם ולעשות את צרכיו במקומות נסתרים.
זו התורה כולה על רגל אחת. תוכנית פשוטה, ברורה ומוכחת. אם תקפידו עליה, תיצרו הרגל יציב וחיובי שילווה אתכם ואת כלבכם לאורך שנים רבות של שותפות נקייה ונעימה.
