פנסיון אילוף כלבים לתושבי הרצליה חצר שנכנסים אליה אנשים כל שבוע, וכלב שלקח על עצמו להודיע על כל אחד מהם.
5.0 92 ביקורות בגוגלאני מתי מסר, והכלב שוהה אצלי שלושה שבועות ומתאמן שלוש פעמים ביום. העמוד הזה הוא על מה שאני שומע מהרצליה יותר מכל מקום אחר: הכלב בסדר גמור ברחוב, והוא נעשה כלב אחר כשמישהו עובר את השער. זה לא אותו סיפור כמו כלב שנובח בלובי, וזאת לא אותה עבודה.
נכתב על ידי מתי מסר, מאלף כלבים מאז 2010. אזור השירות: המרכז והשרון.
החלטנו לתת הזדמנות אחרונה ואז אתה הגעת …. הרגעת , כיוונת והחזרת את לואי חייל! צייתן, ממושמע ,ומאושר תודה לך מתי על הכל אתה מספר 1...
משפחת גוטמן מכפר סבא, לואי, שיצולאחר טיולים ארוכים מאד של כמעט שעה היא לא הייתה עושה צרכים בחוץ ורק בבית , לא האמנו שמישהו יוכל לעזור לנו בעניין, עד שהגענו למתי ועדיין היינו סקפטיים...
דילן וניב מיבנה, צ'לסי, יורקשיירית
איך זה עובד בפועל מהרצליה?
אני מקבל כלבים מכל המרכז והשרון, והרצליה בתוכם. מגיעים לביקור היכרות לפני שמחליטים, ואת הפרטים אני נותן בטלפון.
בפועל אתם מגיעים אליי שלוש פעמים בסך הכל על פני שלושה שבועות: הבאה, מפגש איתי כאן אחרי שבועיים, והחזרה. את מפגש המסירה בסיום אני נוסע אליכם, וכאן הוא חשוב במיוחד, כי החצר שלכם היא המקום שבו הבעיה באמת גרה. את התמונה של כל האזור כתבתי בפנסיון אילוף כלבים לתושבי השרון, מרמת השרון ועד כפר יונה.
מה שונה בכלב שגדל בחצר שנכנסים אליה אנשים?
המפגש שלו עם זרים קורה בתוך הטריטוריה שלו, ולא בשטח ציבורי. זה ההבדל הגדול בין כלב של בית פרטי לכלב של דירה, והוא משנה את כל ההתנהגות. כלב דירה פוגש אדם זר בלובי, כלומר במקום שאינו שלו. כלב חצר פוגש אותו אחרי שהאדם עבר את הגבול.
בהרצליה זה בולט במיוחד, כי בבתים עם חצר נכנסים אנשים הרבה: שליחים, אנשי תחזוקה, גננים, מי שבא לעבוד בבית, אורחים בסופי שבוע. כלומר הכלב מקבל כמה פעמים בשבוע את אותה סיטואציה בדיוק, והוא מתאמן עליה. אם אף אחד לא מנהל את הכניסה, הוא מנהל אותה. זה לא מרד ולא דומיננטיות, זה ואקום: מישהו היה חייב להחליט.
ויש פרט אחד שהופך את זה לקשה יותר ממה שנראה. אדם שנכנס בכל זאת, נובחים עליו או לא, בסוף גם יוצא. מצד הכלב, ההודעה שלו תמיד עבדה: הוא הודיע, והאדם בסוף הלך. זאת הצלחה בשיעור של מאה אחוז, וקשה מאוד להתחרות בה במילים. על ההתנהגות הזאת עצמה כתבתי בכלב שנובח על כל מי שמתקרב לגדר.
הכלב שומר על הבית או שהוא חושש מזרים?
יש בדיקה אחת שמפרידה ביניהם: איך הוא מתנהג מול אותו אדם בדיוק, מחוץ לשטח שלו. כלב ששומר על טריטוריה יהיה אדיש לאותו אדם שלושה בתים משם. כלב שחושש מזרים יישאר מתוח גם בחניון ובפארק. שתי ההתנהגויות נראות זהות בשער, והעבודה עליהן הפוכה.
| מה בודקים | שמירה על הטריטוריה | חשש מזרים |
|---|---|---|
| איפה הוא מגיב | בעיקר בשטח שלו: בשער, בחצר, בדלת | בכל מקום, גם ברחוב וגם בטיול רחוק מהבית |
| מה קורה מחוץ לשטח | אותו אדם בדיוק, שלושה בתים משם, לא מעניין אותו | אותו אדם מרתיע אותו גם בחניון ובפארק |
| כיוון התנועה | קדימה, אל הגדר או אל הדלת, בביטחון | אחורה, או נביחה ואז נסיגה |
| מה קורה כשהזר נכנס בכל זאת | נרגע תוך דקות אם מישהו מנהל את הסיטואציה | נשאר מתוח כל זמן שהאדם בבית |
| מה עוזר | מישהו אחר מחליט מי נכנס. ניהול השער, לא גערה | מרחק, בחירה, וזמן. חשיפה כפויה מחמירה |
למה זה כל כך משנה: לכלב ששומר, הפתרון הוא שמישהו אחר יחליט. ברגע שאתם מנהלים את השער, התפקיד שלו מתפנה והוא מרפה ממנו, ולרוב מהר. לכלב שחושש, אותה עבודה בדיוק לא תעזור, ואם ננסה להרגיל אותו בכוח, כלומר להביא זרים שיתקרבו אליו שוב ושוב, נחמיר את המצב. הוא צריך מרחק, אפשרות לבחור, וזמן, ובסדר הזה.
מה שלא עובד בשני המקרים: לגעור בו מרחוק בזמן האירוע. גערה בתוך אירוע היא עוד רעש בתוך אירוע. ומה שעוד לא עובד, ואני רואה את זה הרבה דווקא בבתים עם חצר: ללכת איתו אל השער כשהוא נובח. מצידו, הצטרפתם. את הצד החריף של זה פירקתי בתוקפנות כלפי אנשים שנכנסים לשטח של הכלב.
מה קורה כשכמה אנשים בבית נותנים לכלב פקודות?
הוא לומד סט כללים נפרד לכל אחד מהם, וזה הגיוני לחלוטין מבחינתו. כלב לא מכליל חוקים לפי הבית, הוא מכליל אותם לפי מי שמולו. לכן בבית שבו כמה אנשים מטפלים בו, אפשר לקבל כלב שמקשיב מושלם לאדם אחד ומתעלם לגמרי מאחר, בלי שאף אחד עשה משהו לא נכון.
המקרה הנפוץ שאני פוגש: אדם אחד אומר פקודה פעם אחת ושותק, ואדם שני חוזר עליה חמש פעמים ואז נכנע. הכלב למד משהו מדויק מאוד, שאצל השני יש זמן. זה לא זלזול, זאת בדיוק אותה למידה שהוא עושה בכל דבר אחר. ובבית פרטי עם חצר, שבו גם אנשים מחוץ למשפחה פותחים את השער ומוציאים את הכלב, מספר הסטים האלה גדל.
הפתרון הוא החלטה אחת, והיא נעשית ביניכם ולא עם הכלב: מילה אחת לכל פקודה, אותה מילה אצל כולם, ואותה תגובה כשהוא לא מבצע. הכלב הרבה יותר רגוע כשהוא יודע מה מצופה ממנו, כשהוא חי בתוך עולם עם גבולות ברורים ועם בעלים שמספקים את צרכיו. בגלל זה אני לא מחזיר כלב ונעלם, אלא נפגש איתכם בפנסיון אחרי שבועיים ונפגש איתכם למפגש מסירה כאן בסיום.
מה אפשר לעשות בשער מחר, לפני שמתקשרים?
לקחת את ההחלטה מי נכנס מידי הכלב. כל חמשת הצעדים האלה הם על ניהול הסיטואציה ולא על ההתנהגות עצמה, והם בדרך כלל מורידים את עוצמת האירוע עוד לפני שעבדנו על משהו.
- מי שנכנס בתיאום נכנס כשהכלב לא בחצר. הוא יוצא רק אחרי שהאדם בפנים ורגוע. סדר הפעולות הזה לבדו משנה את האירוע מהיסוד.
- קובעים לו מקום המתנה קבוע, כמה מטרים מהשער, ורק משם נפתחת הדלת. אותו מקום בכל פעם, גם כשזה לא נוח.
- מצמצמים את הזמן שהוא לבד בחצר מול הגדר. שעות בחצר בלי אף אחד בבית הן לא זמן פנוי, הן אימון רצוף על נביחה אל הרחוב.
- מפסיקים לדבר אליו בזמן נביחה. כל מילה בזמן נביחה היא תשומת לב, וזה נכון גם כשהמילה היא גערה.
- מתעדים שבוע: מי נכנס, באיזו שעה, מה הכלב עשה, ומי מהבית היה שם. התיעוד הזה הוא מה שיגיד לכם אם מדובר בשמירה או בחשש, והוא גם מה שיעזור לי בשיחה.
האם אילוף בתנאי פנסיון מתאים לכלב מהרצליה?
כשהבעיה היא שהכלב מנהל את השטח, כן, וזה בדיוק מה שהרצף אצלי עושה. הוא נמצא שלושה שבועות במקום שאינו שלו, בשגרה שמישהו אחר קובע, ומתאמן שלוש פעמים ביום. בפעם הראשונה אחרי זמן רב, שום החלטה אינה שלו, וזאת התשתית לכל השאר.
התרגול שמשנה התנהגות צריך לקרות כמה פעמים ביום, כל יום. לרוב האנשים שמתקשרים אליי פשוט אין את הזמן הזה, וזה בסדר להגיד את זה בקול. העבודה היומית גם יוצרת אמון וחיבור בין הכלב לביני, והכלב צריך לסמוך על מי שהוא לומד ממנו. את מה כלול בתוכנית ומה נדרש מכם כתבתי בפירוט, ואת התמונה הכוללת במה מקבלים בתהליך אצלי.
ומה שאני אומר ישר לבעלים של כלבי חצר: אצלי אין את השער שלכם. הכלב ילמד פקודות, ילמד להמתין וילמד שהחלטות אינן שלו, אבל את השער המסוים הזה, עם האנשים המסוימים שנכנסים בו, אתם ממשיכים לתרגל בעצמכם. לכן מפגש המסירה בסיום הוא השלב ולא הסיום, ולכן אני מבקש שכל מי שפותח את השער ומוציא את הכלב יהיה שם. אחר כך יש חצי שנה של חזרות לתרגול בתיאום מראש ובלי עלות.
מה נדרש מכם כדי שזה יעבוד: מילה אחת לכל פקודה, אותה מילה אצל כולם, נוכחות של כל מי שמטפל בכלב במפגש כאן אחרי שבועיים ובמפגש המסירה, ותרגול של השער בעצמכם אחרי שהכלב חוזר. ואם מתברר שהכלב דווקא חושש מזרים, חלק גדול מהעבודה איתו הוא מרחק וזמן, ועל זה נדבר כבר בשיחה הראשונה.
שאלות ותשובות
הכלב משתגע על כל מי שנכנס לחצר. איך מתחילים?
בניהול השער ולא בנביחה. כלב שחי בחצר ומישהו נכנס אל השטח שלו נמצא בסיטואציה אחרת לגמרי מכלב דירה שפוגש אדם בלובי. הצעד הראשון הוא להחליט אתם מי נכנס ומתי: הכלב מרוחק מהשער לפני שהוא נפתח, בחדר או בחלק אחר של הבית, והוא יוצא רק אחרי שהאדם כבר בפנים ורגוע. מהרגע שהתפקיד הזה אינו שלו, רוב ההתנהגות נרגעת לבד.
הוא תוקפני או שהוא רק שומר?
אני לא קובע את זה מהטלפון ואף אחד לא צריך. מה שכן אפשר לעשות זה לבדוק דבר אחד: איך הוא מתנהג מול אותו אדם בדיוק, מחוץ לשטח שלו, שלושה בתים משם. כלב ששומר על טריטוריה יהיה שם אדיש לחלוטין. כלב שחושש מזרים יהיה מתוח גם שם. התיאור הזה שווה יותר מכל תווית.
איך זה עובד בפועל מהרצליה?
בפועל מגיעים אליי שלוש פעמים לאורך התהליך: הבאה, מפגש אחרי שבועיים, ואיסוף שהוא גם מפגש המסירה, ואת מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה. במפגש המסירה אתם מקבלים ממני בדיוק מה לתרגל בחצר שלכם, כי שם הבעיה באמת גרה.
בבית שלנו כמה אנשים מטפלים בכלב. זה פוגע באילוף?
זה לא פוגע, זה רק דורש החלטה אחת מראש: מילה אחת לכל פקודה, אותה מילה אצל כולם. כלב לומד לפי מי שמולו, ולכן אם אדם אחד אומר פעם אחת ושותק ואדם שני חוזר חמש פעמים, הכלב למד שאצל השני יש זמן. זאת בדיוק אחת הסיבות שאני נפגש איתכם בפנסיון אחרי שבועיים, ושאני מבקש שכולם יהיו נוכחים במפגש המסירה בסיום.
תושבי הרצליה שחושבים על פנסיון אילוף לכלב מוזמנים פשוט להתקשר ולתאר מה קורה. אנא אל תהססו להתקשר בכדי להתחיל בתהליך, ואם תרצו אשמח לספק לכם את פרטי הקשר של לקוחות מרוצים איתם עבדתי בעבר.