פנסיון אילוף כלבים לתושבי רמת גן דלת דירה היא שער שהכלב לא רואה מה מעבר לו. זה משנה את כל ההתנהגות.
5.0 92 ביקורות בגוגלאני מתי מסר, והכלב שוהה אצלי שלושה שבועות ומתאמן שלוש פעמים ביום. העמוד הזה הוא על הכלב של גוש דן הצפוף: בניין של ארבע קומות, חדר מדרגות שאפשר לגעת בשני קירות שלו, מדרכה עם מכוניות חונות, ודלת אחת שמעבר לה כל הזמן קורה משהו שאי אפשר לראות.
נכתב על ידי מתי מסר, מאלף כלבים מאז 2010. אזור השירות: המרכז והשרון.
לאחר טיולים ארוכים מאד של כמעט שעה היא לא הייתה עושה צרכים בחוץ ורק בבית , לא האמנו שמישהו יוכל לעזור לנו בעניין, עד שהגענו למתי ועדיין היינו סקפטיים...
דילן וניב מיבנה, צ'לסי, יורקשייריתהגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואליר
איך זה עובד בפועל מרמת גן?
רמת גן היא חלק מאזור השירות שלי, המרכז והשרון. מגיעים לביקור היכרות לפני שמחליטים, ואת הפרטים אני נותן בטלפון. במהלך התהליך אתם מגיעים אליי שלוש פעמים על פני שלושה שבועות: הבאה, מפגש איתי כאן אחרי שבועיים, והחזרה. את מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה.
ושני דברים מעשיים. את ההבאה ואת המפגש קובעים מראש בטלפון, בשעה שנוחה לכם. ואת חצי שנה של חזרות לתרגול שיש לכם אחרי שהכלב חוזר כדאי לנצל מוקדם: לקבוע חזרה אחת כבר בחודש הראשון, לפני שמשהו נשחק, ולא לחכות לרגע שבו זה דחוף. את התמונה של כל האזור כתבתי בפנסיון אילוף כלבים לתושבי המרכז.
מה מאפיין את הכלבים שמגיעים אליי מרמת גן?
הם חיים בצפיפות של אנשים בלי להיות בשטח של אף אחד. אין חצר, אין שער, ואין שום מרחב ביניים בין הדירה לרחוב. כל מה שבין הדלת למדרכה הוא שטח משותף, ולכן כל יציאה היא סדרה של מפגשים קצרים מאוד מקרוב מאוד.
שלושה פרטים פיזיים קובעים כאן את ההתנהגות יותר מכל מה שהבעלים עושים. ראשון, רוב הבניינים הוותיקים הם ארבע קומות בלי מעלית, ולכן הכלב עובר חדר מדרגות ארבע פעמים ביום. שני, המדרכות צרות ועמוסות ברכבים חונים, כך שאין איך לעקוף אדם או כלב ולפעמים פשוט יורדים אל הכביש. ושלישי, הכל נמצא בטווח שמיעה: הדירה שמעל, השכן שמעבר לקיר, התנועה בחוץ.
ולכן שתי התלונות הנפוצות שאני מקבל מהעיר הזאת הן נביחה בתוך הבית ומשיכה בחדר המדרגות, והן קשורות זו לזו. כלב שמתוח כל היום סביב כל רעש שהוא שומע יוצא מהדלת במצב גבוה, וכלב שיוצא במצב גבוה לא יכול ללכת רגוע במקום צר. אני מתחיל בנקודה הראשונה, ולא באחרונה.
למה נביחה אל דלת הדירה מתנהגת אחרת מנביחה אל גדר?
כי אין אימות. כלב בחצר שומע משהו, רץ לגדר, רואה שזאת שכנה עם שקיות, ומוריד את העוצמה. כלב בדירה שומע צעדים או מעלית ולא מקבל שום המשך: אף פעם לא מתברר מי זה היה ואף פעם לא נסגר העניין. האירוע נשאר פתוח, ולכן הוא חוזר באותה עוצמה שנים.
זאת הסיבה שהמשפט שאני שומע הכי הרבה מרמת גן הוא שזה רק מחמיר עם השנים. בחצר, חלק מהכלבים דווקא מרגיעים את עצמם עם הזמן, כי הם מספיק פעמים ראו שלא קרה כלום. בדירה, מה שהכלב לומד הוא רק שעל כל רעש הוא נבח, ושאחרי שהוא נבח הרעש נגמר. שוב, מצידו זאת הצלחה בשיעור של מאה אחוז.
מכאן שתי מסקנות מעשיות. ראשונה, מה שעובד בחצר לא יעבוד כאן: אין מה לנהל את השער, כי אין שער שאפשר לעמוד בו. מה שכן אפשר הוא לשנות את מה שהכלב שומע ואיפה הוא נמצא כשהוא שומע: מקום מנוחה קבוע רחוק מהדלת, רעש רקע אחיד שמטשטש צעדים, ודלת פנימית סגורה בשעות שבהן יש תנועה בבניין. ושנייה, כל גערה בזמן נביחה היא עוד רעש בתוך אירוע.
ואם הנביחה מתחילה דווקא ברגע שאתם יוצאים מהדירה, זה סיפור אחר לגמרי, ואת שניהם פירקתי בנפרד: בנביחה אל דלת שהכלב לא רואה מה מעבר לה ובמה קורה לכלב בשעות שאין אף אחד בדירה.
מה עושים כשפוגשים שכן או כלב בחדר מדרגות?
מחליטים מראש איפה עוצרים. חדר מדרגות ברוחב מטר הוא המקום היחיד בשגרה של הכלב שאין בו שום דרך לייצר מרחק, ולכן אי אפשר לאלף שם בזמן אמת. כל מה שאפשר לעשות נעשה לפני: בחירת נקודת עצירה, רצועה קצרה וידועה, והמתנה.
בפועל זה נראה כך: בכל קומה יש פינה, גומחה או דלת מדירה שאפשר להתייצב מולה. אתם בוחרים אחת, עוצרים שם, הכלב יושב לידכם, ואתם ממתינים שהאדם יעבור. ההבדל בין כלב שיושב בפינה ובין כלב שנגרר אחורה אל הקיר הוא עצום, גם מבחינתו וגם מבחינת מי שעובר. כלב שנגרר לומד שמפגש הוא מאבק.
מה שלא עובד, ואני רואה את זה המון בבניינים: לרדת במדרגות מהר כדי לסיים את זה. מהירות מעלה את העוררות של הכלב, ואז הוא מגיע אל הדלת של הבניין במצב שבו הוא כבר לא מקשיב. וארבע פעמים ביום זה ארבעה אימונים על ריצה. התיקון פשוט ולא נוח: יורדים לאט, עוצרים פעם אחת בדרך, וזה בלבד משנה את הטיול שאחריו.
ואם יש כמה בעיות שמופיעות יחד ואתם לא בטוחים מה מחזיק את מה, שווה להתחיל מלזהות מה מחזיק התנהגות במקום לתקן אותה.
מה עושים עם כלב שרגיש לרעש של עיר?
מורידים גירויים ולא מוסיפים חשיפה. כלב שמגיב לצופר, לזיקוקים או לאזעקה לא מתרגל אליהם בכוח, ובמקרים האלה חשיפה מחמירה. מה שמוריד את הרגישות הוא מקלט קבוע בבית, שגרה צפויה, ושבוע שבו בכלל מצמצמים את העומס.
המקלט הוא הפרט שאנשים מדלגים עליו. זה צריך להיות מקום שהכלב בחר בעצמו, לרוב הפינה הפנימית ביותר בדירה או מתחת למשהו, והוא צריך להיות זמין תמיד ובלי שמישהו מגיע אליו לשם. כלב שיש לו לאן ללכת מתאושש מאירוע רעש בתוך דקות. כלב שאין לו מתחיל לחפש, וזה נראה כמו התפרקות בבית.
הדבר השני הוא ההצטברות. כלב לא מתאפס בכל בוקר: אחרי יומיים של רעש הוא יוצא כבר במצב גבוה יותר, ואז הוא מגיב למה שבדרך כלל לא מעניין אותו. זה מה שבעלים מתארים כיום רע, וזה לרוב שלושה ימים שהצטברו. אחרי יום שקט אחד התרגול חוזר להיתפס.
האם אילוף בתנאי פנסיון מתאים לכלב מרמת גן?
כשהכלב חי בעומס מתמיד, הרצף אצלי עושה שני דברים: הוא מלמד אותו פקודות, והוא נותן לו שלושה שבועות של שגרה צפויה בלי חדר מדרגות ובלי רעש של רחוב. אימון שלוש פעמים ביום, טיול יומי שאני מוביל בעצמי, ואותו סדר יום בכל יום.
התרגול שמשנה התנהגות צריך לקרות כמה פעמים ביום, כל יום. לרוב האנשים שמתקשרים אליי פשוט אין את הזמן הזה, וזה בסדר להגיד את זה בקול. העבודה היומית גם יוצרת אמון וחיבור בין הכלב לביני, וכלב לומד ממי שהוא סומך עליו. את איך נראה יום של הכלב בפנסיון כתבתי בפירוט, ואת הסקירה הכללית בהפנסיון שבו אני מאלף, על קצה המזלג.
את חדר המדרגות שלכם ואת הדלת שלכם מתרגלים אצלכם, ובגלל זה מפגש המסירה בסיום הוא השלב שבו באמת נבדק הכל, ובגלל זה אני מבקש שכל מי שמוציא את הכלב יהיה שם, ולא רק אחד מכם. בתוך הרצף הוא לומד את 6 פקודות הבסיס, רגלי, שב, ארצה, לא לזוז, אליי, למקום, ואת הדבר הספציפי שבגללו התקשרתם. האילוף מתבצע על ידי באופן אישי.
מה נדרש מכם כדי שזה יעבוד: להגיע למפגש כאן אחרי שבועיים ולתת את הפקודות בעצמכם, שכל מי שמוציא את הכלב יהיה במפגש המסירה, ולהמשיך לתרגל את הדלת ואת חדר המדרגות אחרי שהכלב חוזר. וכשהבעיה היא רגישות לרעש בדירה, חלק מהעבודה הוא על הסביבה שלו, ועל זה נדבר כבר בשיחה הראשונה.
שאלות ותשובות
הכלב נובח על כל רעש בחדר המדרגות. למה זה לא נגמר מעצמו?
כי הוא לא רואה כלום, ולכן הוא לא יכול להפסיק לבדוק. כלב בחצר שומע משהו, מגיע לגדר, רואה שזאת שכנה עם שקיות ומוריד את העוצמה. כלב בדירה שומע צעדים מעבר לדלת ולא מקבל אף פעם את ההמשך: אין אימות, אין סיום, והאירוע נשאר פתוח. לכן נביחה אל דלת דירה מתחזקת לאורך זמן דווקא בגלל חוסר המידע, ולא בגלל שהכלב עקשן.
אנחנו בבניין בלי מעלית ויש לנו כלב גדול. מה עושים במפגשים במדרגות?
מתכננים את המפגש במקום לחיות אותו. בחדר מדרגות ברוחב מטר אין דרך לייצר מרחק, ולכן הפתרון הוא בעיקר תזמון ומקום: עוצרים בקומה שיש בה פינה או דלת שאפשר להתרחק אליה, מקצרים את הרצועה ליד ולא במשיכה, ומחכים שהאדם יעבור. שכן שעובר ליד כלב שיושב בפינה הוא אירוע אחד, ושכן שעובר ליד כלב שנגרר אחורה הוא אירוע אחר לגמרי.
איך זה עובד בפועל מרמת גן?
בפועל מגיעים אליי שלוש פעמים לאורך התהליך: הבאה, מפגש אחרי שבועיים, ואיסוף שהוא גם מפגש המסירה, ואת מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה. את ההבאה ואת המפגש קובעים מראש בטלפון, בשעה שנוחה לכם.
הכלב מפחד מרעש של זיקוקים ומצופרים. יש מה לעשות?
יש, וזה לא חשיפה לעוד רעש. כלב שמגיב לרעש פתאומי לא מתרגל אליו בכוח, ולרוב המצב מחמיר. מה שעובד הוא מקום מקלט קבוע בבית שהוא הולך אליו לבד, שגרה צפויה, הורדת הגירויים בימים עמוסים, ובהמשך עבודה הדרגתית ברמת רעש נמוכה מאוד. ואם התגובה חדשה או חריפה במיוחד, כדאי לעבור דרך וטרינר, כי כאב מגדיל רגישות לרעש.
ותושבי רמת גן שחושבים על פנסיון אילוף לכלב: תתקשרו ותתארו מה קורה, כולל באיזו שעה. בעיר צפופה השעה היא חצי מהאבחנה. אנא אל תהססו להתקשר בכדי להתחיל בתהליך.