פנסיון אילוף כלבים לתושבי ראש העין שכונות חדשות, הרבה גורים מאותו גיל, ושטח פתוח שמתחיל בסוף הרחוב.
5.0 92 ביקורות בגוגלאני מתי מסר, והכלב שוהה אצלי שלושה שבועות ומתאמן שלוש פעמים ביום. ראש העין היא מקרה מיוחד בין הערים שאני מקבל מהן כלבים: היא נבנתה מחדש בקצב מהיר, יש בה הרבה משפחות צעירות שהביאו גור באותן שנתיים, ובקצה המזרחי שלה נגמרת העיר ומתחיל שטח פתוח. שלושת הדברים האלה יחד מייצרים פרופיל כלב מאוד מסוים.
נכתב על ידי מתי מסר, מאלף כלבים מאז 2010. אזור השירות: המרכז והשרון.
הגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואלירמאז היו המלטות, קשיים, החלטות וקריאה לעזרה של מתי ומתי תמיד מגיע. תמיד זמין. ולנו יש חיים הרבה יותר פשוטים עם כלבים ממושמעים.
מיכל רויטמן, אומה, פקינז
איך זה עובד בפועל מראש העין?
ראש העין היא חלק מאזור השירות שלי, המרכז והשרון. מגיעים לביקור היכרות לפני שמחליטים, ואת הפרטים אני נותן בטלפון. במהלך התהליך אתם מגיעים אליי שלוש פעמים על פני שלושה שבועות: הבאה, מפגש איתי כאן אחרי שבועיים, והחזרה הביתה. את מפגש המסירה בסיום אני עושה אצלכם.
וכדאי לתכנן גם את מה שבא אחרי: חצי שנה של חזרות לתרגול בתיאום מראש ובלי עלות. אני ממליץ לקבוע חזרה אחת כבר בחודש הראשון, גם אם הכל מצוין, כי זה המועד שבו דברים קטנים עוד קטנים. את התמונה של כל האזור ריכזתי בפנסיון אילוף כלבים לתושבי המרכז, עיר אחר עיר.
מה מאפיין את הכלבים שמגיעים אליי מראש העין?
הם רגילים למרחב ולא רגילים לצפיפות. בעיר שבה השכונה נגמרת בשדה, הטיול הטבעי הוא בשביל עפר ולא במדרכה, והכלב מבלה חלק גדול מהזמן בלי רצועה או ברצועה רפויה מאוד. הוא מכיר עולם אחד היטב, ואת העולם השני, של אנשים מקרוב, כמעט בכלל לא.
יש כאן גם משהו דמוגרפי שמשפיע ישירות: שכונות שנבנו באותן שנים התאכלסו באותן שנים, ולכן יש הרבה כלבים באותו גיל בדיוק, שגדלו באותה שגרה. אני מקבל מכאן הרבה כלבים בטווח של שנה או שתיים זה מזה, עם אותו סיפור כמעט: גור שהגיע לבית חדש, גדל בשכונה שהייתה באתר בנייה, ועבר את שנת ההתבגרות שלו בלי מסגרת מסודרת.
והחלק של הבנייה אינו פרט שולי. גור שגדל בסביבה עם רעשי עבודה, כלים כבדים וצפירות נסיעה לאחור לומד אחד משני דברים: או שהוא נעשה אדיש לרעש, וזה מצוין, או שהוא נעשה רגיש אליו, ואז הוא מגיב מאוחר יותר גם לרעשים רגילים לגמרי. את השני רואים לרוב רק בגיל שנה, כשכבר לא קושרים את זה למה שהיה.
המסקנה המעשית: הכלב האופייני שמגיע אליי מראש העין לא זקוק לעוד מרחב ולא לעוד ריצה. מה שחסר לו הוא מסגרת, גבולות, וחשיפה מסודרת לעולם הצפוף שהוא לא מכיר. הכלב הרבה יותר רגוע כשהוא יודע מה מצופה ממנו, כשהוא חי בתוך עולם עם גבולות ברורים ועם בעלים שמספקים את צרכיו.
למה פקודת החזרה מפסיקה לעבוד דווקא בשטח פתוח?
כי היא נאמרה בעיקר ברגעים שבהם לא היה לה סיכוי. מילה שנקראה עשר פעמים בזמן שהכלב רץ אחרי משהו לימדה אותו שאפשר לא להגיע. וברגע שהמילה הזאת נשחקה, היא לא מחייבת אותו גם כשהוא כן פנוי. זאת שחיקה, לא מרד.
שתי טעויות עושות את עיקר הנזק, ושתיהן הגיוניות לחלוטין מצד אדם. הראשונה היא לקרוא לכלב רק כשרוצים לסיים: קוראים, רוכסים רצועה, והולכים הביתה. מצד הכלב, המילה הזאת מנבאת שהכיף נגמר, ולכן הוא מגיע לאט או בכלל לא. השנייה היא לחזור על המילה: כל חזרה נוספת מלמדת אותו שהמילה הראשונה היא הצעה.
מה שעובד הוא הפוך ולא נוח. בוחרים מילה חדשה, מתרגלים אותה רק כשהכלב ממילא פנוי וזז לכיוונכם, בשטח ריק בלי שום גירוי, ועשרות פעמים. אחרי כל חזרה מוצלחת משחררים אותו שוב. כלומר המילה מתחילה לנבא שמשהו טוב קורה ואז החופש ממשיך, ולא שהוא נגמר. רק אחר כך מוסיפים גירוי אחד קטן.
ומה שלא עובד: לתרגל חזרה בשעת בין ערביים ליד שטח פתוח. זאת בדיוק השעה שבה יוצאים חתולים, שועלים ותנים, וזאת השעה שבה אין לכם שום שליטה. באזור שבו העיר נוגעת בשדה, הרצועה בשעה הזאת היא לא חוסר אמון בכלב, היא פשוט תכנון. על מה שקורה ברצועה עצמה כתבתי במה עושים כשהכלב מוביל ולא הולך.
ומה עושים כשזה כבר הגיע לנשיכה בתוך הבית?
עוצרים, בודקים רפואית, ומתארים בדיוק מה קרה. לפני כל אילוף, כלב שנשך צריך בדיקה אצל וטרינר, כי כלב שכואב לו מגיב מהר יותר למגע ולהפתעה, וזה נראה בבית בדיוק כמו תוקפנות חדשה. ואחרי זה צריך תיאור מדויק של שלוש השניות שלפני, ולא תווית.
אחד הלקוחות שלי, תומר מראש העין, הגיע אליי בהמלצת הווטרינר, אחרי שהכלב נשך את בנו בן השנה וכל המשפחה דרשה למסור אותו. הכלב היה בן שבע. אני מביא את זה כאן לא כדי להבטיח משהו, אלא כדי להגיד שני דברים: שזה המצב שבו אנשים מתקשרים אליי, ושהם לא הראשונים. אשמח לספק לכם את פרטי הקשר של לקוחות מרוצים איתם עבדתי בעבר, ושל תומר בכלל. התייעצות עם מי שכבר עברו תהליך כזה חשובה ומומלצת בעיני, והיא גם תגיד לכם דברים שאני לא יכול להגיד על עצמי.
ובשיחה הראשונה אני אומר לכם בדיוק על מה אנחנו עובדים ואיך, ומה נדרש מכם בבית.
את הפירוק המלא של מה שקורה לפני נשיכה ואחריה כתבתי באחרי נשיכה בתוך הבית, מה באמת עושים, ואת ההבדל בין תגובה של אזהרה ובין תוקפנות ממשית באגרסיביות כלפי בני אדם, ומה שקודם לה.
מה אפשר לעשות מחר, בלי אף אחד מבחוץ?
לבנות מחדש מילה אחת, ולהוסיף לכלב את העולם שהוא לא מכיר. חמישה צעדים, כולם אפשריים בשגרה הקיימת שלכם, ואף אחד מהם לא דורש ציוד או מפגש מתואם.
- בוחרים מילה חדשה לפקודת החזרה ומתרגלים אותה רק בבית ובחצר, כשהכלב כבר הולך לכיוונכם. מילה מחייבת היא מילה שתמיד הצליחה.
- אומרים כל פקודה פעם אחת. אם אין תגובה, מתקרבים ועוזרים לו לבצע, ולא חוזרים על המילה. חזרה חמישית מלמדת שהראשונה לא חשובה.
- כל חזרה מסתיימת בשחרור ולא בסוף הטיול. קוראים, מתגמלים, ומשחררים אותו להמשיך. ככה המילה לא נעשית סימן שהכיף נגמר.
- פעם בשבוע מוציאים אותו למדרכה עמוסה, לא לשדה. חמש דקות של הליכה ליד אנשים בלי שיקרה כלום שוות יותר מחצי שעה בשביל ריק.
- מחליטים ביניכם על מילה אחת לכל פקודה, ושכולם בבית יגידו אותה אותו דבר. כלב לומד לפי מי שמולו, ולכן ההסכמה ביניכם היא חצי מהעבודה.
מתי הולכים לוטרינר לפני שהולכים למאלף
- כל שינוי פתאומי בהתנהגות אצל כלב בוגר, ובמיוחד נהמה או נשיכה שלא היו קודם.
- נוהם או מסתובב כשנוגעים בו, במיוחד בגב, באגן או ברגליים האחוריות.
- קם לאט אחרי שכיבה ארוכה, מהסס לעלות לרכב, או עוצר באמצע טיול שהיה לו קל.
- מלקק מפרק אחד שוב ושוב, מגרד אוזן או מטלטל ראש.
- כלב צעיר עם שלשולים חוזרים או ירידה במשקל למרות אכילה.
אני מאלף, לא וטרינר. כלב שלא מרגיש טוב גם לא לומד טוב, ולכן הבדיקה קודמת לכל תוכנית.
ואם מדובר בגור ולא בכלב בוגר, חלק גדול מהעבודה הזאת הוא עניין של חלון זמן ושל סדר יום, ולא של טכניקה. מה כן ומה לא כתבתי בגור בשכונה חדשה: מה כן ומה לא בחודשים הראשונים.
האם אילוף בתנאי פנסיון מתאים לכלב מראש העין?
כשמה שחסר לכלב הוא מסגרת, כן, וזה המצב ברוב השיחות שאני מקבל מכאן. אצלי הוא נמצא שלושה שבועות בשגרה שמישהו אחר קובע, מתאמן שלוש פעמים ביום, ויוצא לטיול יומי שאני מוביל בעצמי. כלומר בפעם הראשונה אחרי זמן רב, ההחלטות אינן שלו.
התרגול שמשנה התנהגות צריך לקרות כמה פעמים ביום, כל יום. לרוב האנשים שמתקשרים אליי פשוט אין את הזמן הזה, וזה בסדר להגיד את זה בקול. העבודה היומית גם יוצרת אמון וחיבור בין הכלב לביני, וכלב לומד ממי שהוא סומך עליו. את התהליך עצמו, שלב אחרי שלב כתבתי בפירוט, ואת הסקירה הכללית במה אני עושה ואיך זה עובד. האילוף מתבצע על ידי באופן אישי.
בתוך הרצף הכלב לומד את 6 פקודות הבסיס, רגלי, שב, ארצה, לא לזוז, אליי, למקום, ולצידן את העבודה על הדבר הספציפי שבגללו התקשרתם. אני מקבל את כל הגזעים ומכל הגדלים, מגיל שלושה חודשים וחצי ומעלה, וגם כלב בוגר. ניתן לאלף כלב בוגר, למעשה אפשר לאלף כלב כמעט בכל גיל, ותומר הוא דוגמה לכך שאנשים מגיעים אליי גם עם כלב בן שבע.
את השדה שבקצה השכונה שלכם ואת הרחוב שלכם ממשיכים לתרגל אצלכם, ולכן ההעברה אליכם היא שלב בתוכנית ולא תוספת לה: מפגש כאן אחרי שבועיים, שבו אתם נותנים את הפקודות ואני מתקן אתכם במקום, מפגש מסירה בסיום שבו עובדים בסביבה האמיתית שלו, ואחריו חצי שנה של חזרות לתרגול בלי עלות. אני מבקש שכל מי שמוציא את הכלב יהיה שם, ולא רק אחד מכם.
מה נדרש מכם כדי שזה יעבוד: להגיע למפגש אחרי שבועיים ולתת את הפקודות בעצמכם, להיות כולם במפגש המסירה, ולהמשיך לתרגל ברחוב ובשדה שלכם את מה שהכלב למד אצלי. אני אומר בדיוק מה אני עושה, מה כלול, ומה קורה אחרי שהכלב חוזר.
שאלות ותשובות
הכלב חוזר אליי רק כשהוא רוצה. איך בונים את זה מחדש?
מתחילים ממילה חדשה, כי הקודמת כבר נשרפה. פקודת חזרה שנאמרה עשר פעמים בזמן שהכלב רץ אחרי משהו לימדה אותו שהמילה הזאת לא מחייבת. בוחרים מילה שלא השתמשתם בה, מתרגלים אותה רק כשהוא ממילא הולך לכיוונכם, ובשטח ריק לגמרי. ובעיקר: חזרה לא מסתיימת בסוף הכיף. קוראים, מתגמלים, ומשחררים שוב.
הכלב נשך בתוך המשפחה. אתה מקבל כלב כזה?
אני מדבר עם כל מי שמתקשר, ואני לא קובע מהטלפון. מה שאני מבקש הוא תיאור מדויק: מי היה שם, מה קרה בשלוש השניות שלפני, באיזה מרחק, אם היה אוכל או מקום מעורבים, ואיך זה נגמר. בנוסף, במקרים כאלה אני מבקש בדיקה אצל וטרינר לפני הכל, כי כלב שכואב לו מגיב מהר יותר למגע ולהפתעה. ואני לא מבטיח שנשיכה לא תחזור, ואף אחד לא יכול להבטיח את זה.
איך זה עובד בפועל מראש העין?
בפועל מגיעים אליי שלוש פעמים לאורך התהליך: הבאה, מפגש אחרי שבועיים, ואיסוף שהוא גם מפגש המסירה, ואת מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה. ואחרי שהכלב חוזר הביתה יש חצי שנה של חזרות לתרגול, וכדאי לנצל אותן.
יש לנו גור והשכנים קיבלו גור באותו חודש. כדאי לגדל אותם יחד?
כדאי שייפגשו, ולא כדאי שזה יהיה כל החיים החברתיים שלהם. גור שמבלה כל יום עם אותו גור אחד לומד לשחק עם כלב אחד, ולא לומד להתעלם מכלבים אחרים. השילוב שעובד הוא מפגשים מדי פעם, ולידם הליכות ליד כלבים בלי מפגש בכלל. ולגבי אילוף בפנסיון, אני מקבל כלב מגיל שלושה חודשים וחצי ומעלה, אבל בגור צעיר מאוד לרוב עדיף שתתחילו אתם, בבית.
ותושבי ראש העין שחושבים על פנסיון אילוף לכלב: תתקשרו ותתארו מה קרה, כולל מה היה בשלוש השניות שלפני. אנא אל תהססו להתקשר בכדי להתחיל בתהליך. וכמו שאני תמיד אומר: כלב מאוזן הוא כלב מאושר!