פנסיון אילוף כלבים לתושבי תל אביב כלב בלי חצר, בלי מרפסת לצאת אליה ובלי קיר שהוא לא חולק עם מישהו. זה הכלב שאני מקבל מהעיר.
5.0 92 ביקורות בגוגלאני מתי מסר, והכלב שוהה אצלי שלושה שבועות ומתאמן שלוש פעמים ביום. העמוד הזה הוא על מה שאני שומע דווקא מתל אביב, וזה מאוד עקבי: הכלב לא יוצא לחצר אלא לרחוב, כל יציאה היא טיול ברצועה בין אנשים, ומה שקורה בבית נשמע אצל השכנים לפני שהוא נשמע אצלכם.
נכתב על ידי מתי מסר, מאלף כלבים מאז 2010. אזור השירות: המרכז והשרון.
לאחר טיולים ארוכים מאד של כמעט שעה היא לא הייתה עושה צרכים בחוץ ורק בבית , לא האמנו שמישהו יוכל לעזור לנו בעניין, עד שהגענו למתי ועדיין היינו סקפטיים...
דילן וניב מיבנה, צ'לסי, יורקשייריתהגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואליר
איך זה עובד בפועל מתל אביב?
תל אביב היא חלק מאזור השירות שלי, המרכז והשרון. מגיעים לביקור היכרות לפני שמחליטים, ואת הפרטים אני נותן בטלפון.
במהלך התהליך אתם מגיעים אליי שלוש פעמים בסך הכל על פני שלושה שבועות: הבאה, מפגש איתי כאן אחרי שבועיים, והחזרה. את מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, ובעיר הזאת זה החלק שאני הכי לא מוותר עליו, כי אין שום דרך להבין את הבעיה של כלב עירוני בלי לראות את הכניסה לבניין שלו.
ההמלצה המעשית שלי לתושבי העיר היא לתאם חזרה אחת לתרגול כבר בחודש הראשון אחרי שהכלב חזר, בזמן שחצי שנה של החזרות עוד לפניכם. מי שדוחה את זה מחכה בדרך כלל עד שמשהו מתגלגל, וזה בדיוק מה שאני מנסה למנוע. את התמונה האזורית המלאה ריכזתי בפנסיון אילוף כלבים לתושבי המרכז.
מה שונה בכלב שגדל בדירה בתל אביב?
אין לו מקום אחד שבו לא קורה כלום. לכלב עם חצר יש שטח פרטי להתפרק בו, ולכלב של דירה בעיר כל יציאה לשירותים היא טיול ברצועה, בין אנשים, במרחק של חצי מטר מהאף שלו. כל הפריקה, כל החשיפה וכל התרגול שלו קורים באותן עשרים דקות עמוסות.
מכאן נגזרת תופעה שאני רואה הרבה בכלבים מהעיר: הם מנומסים בבית ומוצפים בחוץ. בדירה אין להם מול מה להתנגד, אין שער, אין גדר, אין חצר לשמור עליה. ברחוב, לעומת זאת, הם פוגשים ביום אחד יותר כלבים מאשר כלב בשרון פוגש בשבוע, וכולם מגיעים מקרוב מאוד ובלי אפשרות להתרחק. מדרכה צרה עם מכוניות חונות ועם קורקינט שחולף היא סיטואציה שאין בה דרך החוצה.
ויש עוד מאפיין שהבעלים כמעט תמיד מתארים כאותו דבר, וזה לא אותו דבר: גן כלבים. חלק מהכלבים בעיר עושים את כל החיים החברתיים שלהם בגן כלבים גדור, כלומר בעשרים דקות אינטנסיביות עם כלבים שהם לא מכירים, בלי הפסקה ובלי ניהול. אחר כך, ברחוב, הכלב רואה כלב במרחק עשרה מטרים ומצפה לאותה סערה. זה לא כלב שלא חברותי, זה כלב שלמד שכל מפגש הוא אירוע.
למה נביחות בבניין בתל אביב הן בעיה אחרת?
כי אתם לא שומעים אותן, והשכנים כן. בבניין משותף הנביחה נעשית בעיה חברתית לפני שהיא נעשית בעיה התנהגותית: היא מגיעה אליכם בתור הודעה בקבוצה או בתור פתק, אחרי שבועות שבהם היא קרתה. לכן בעיר הצעד הראשון הוא לא להרגיע את הכלב, אלא לדעת מתי בדיוק הוא נובח.
ההבחנה שמשנה את הטיפול היא בין שלוש נביחות שנשמעות זהות דרך קיר. נביחה שמתחילה מיד אחרי שיצאתם, ממוקדת בדלת, ולרוב מגיעה עם יללה ועם ריר, מספרת על מצוקה כשהכלב נשאר לבד. נביחה שמופיעה בפרצים קצרים לאורך היום, בדיוק כשיש רעש בחדר המדרגות או כשהמעלית זזה, היא שמירה על הטריטוריה. ונביחה מונוטונית שמתחילה אחרי ארבע או חמש שעות היא בדרך כלל שעמום מוחלט.
למה זה כל כך משנה: אותה פעולה מרגיעה אחת ומחריפה את השנייה. לכלב המשועמם, עוד שעת טיול בבוקר ועוד תעסוקה לפני שיוצאים משנים את התמונה בתוך שבוע. לכלב שבמצוקה כשהוא נשאר לבד, אותו טיול מתיש יעשה מעט מאוד, כי הבעיה שלו היא לא מרץ אלא הפרידה עצמה. ולכלב ששומר על הדלת, להוסיף גירוי זה דווקא להגדיל את העבודה שהוא חושב שהוא צריך לעשות.
את שני הקצוות האלה פירקתי לעומק בשני עמודים נפרדים: נביחות בדירה שהשכנים שומעים ואתם לא, וכלב שמתפרק ברגע שהדלת נסגרת.
איך נראית משיכה ברצועה על מדרכה של תל אביב?
היא נראית כמו כלב שמנווט, לא כמו כלב שמושך. במדרכה ברוחב מטר וחצי, עם מכוניות חונות מצד אחד וחזית בניין מהצד השני, הכלב לא יכול ללכת לידכם גם אם הוא רוצה. הוא מתמרן בין מכשולים, ואתם נגררים אחרי ההחלטות שלו, ואחרי חודשיים זה כבר ההרגל.
בעיר אני מבקש להסתכל על עשר השניות הראשונות של הטיול, לא על כל הטיול. בדירה, הרצף שחוזר שלוש פעמים ביום הוא זה: הכלב שומע את הרצועה, מתחיל להתרגש, נדחף אל הדלת, נכנס למעלית בזינוק, יוצא מהלובי בריצה, ואז מתחיל הטיול. כלומר הכלב יוצא לרחוב כשהוא כבר במצב של ריצה, וממצב כזה הוא לא יכול ללכת רגוע. בשרון הטעות הזאת קטנה יותר, כי הכלב פשוט נכנס ויוצא לחצר. בבניין היא מתורגלת פי שלוש ביום.
מה שלא עובד, ואני אומר את זה כי אני רואה את זה הרבה: לצאת רק בשעות ריקות. זה מרגיש כמו פתרון בשבוע הראשון, ואחרי חודש הכלב פוגש פחות אנשים ופחות כלבים, ומגיב חזק יותר לכל אחד מהם. בתל אביב אין שעה ריקה באמת, ולכן הימנעות כאן מתגלה מהר במיוחד. על המנגנון עצמו כתבתי במה הכלב באמת לומד מהרצועה המתוחה.
מה אפשר לעשות מחר בבוקר, לפני שמתקשרים למאלף?
לשנות את הרצף שלפני הטיול, ולהקליט יום אחד בדירה. שני הדברים האלה לא דורשים שום ציוד ולא דורשים אותי, והם נותנים לכם את המידע שכל השאר נשען עליו. חמישה צעדים, כולם מתאימים לדירה בעיר.
- מקליטים יום עבודה שלם בדירה, עם שעות. אחר כך מסתכלים רק על השעה שבה הנביחה מתחילה. זה הנתון שמפריד בין שעמום, מצוקה ושמירה.
- הרצועה נרכסת רק כשהכלב עומד בשקט, גם אם זה לוקח דקה. אם הוא מזנק, היד שלכם נעצרת. זאת הדרישה הראשונה של היום, והיא קובעת את הטון של כל הטיול.
- במעלית קובעים לו מקום קבוע, בפינה האחורית, פנים אליכם, ויושבים. אותה פינה בכל פעם. מעלית היא החדר הקטן ביותר שהכלב נמצא בו עם זרים.
- חמש הדקות הראשונות בחוץ הן עבודה ולא פריקה: שינויי כיוון, עצירות קצרות, הליכה לידכם בקטע של חצי רחוב. רק אחר כך מרפים.
- מחליפים שליש מהזמן בגן הכלבים בהליכה רגילה ליד כלבים, בלי מפגש ובלי אירוע. כלב צריך גם ללמוד שאפשר להתעלם מכלב אחר, וזאת המחשבה שהכי קשה למכור לבעלים בעיר.
מתי זאת לא בעיית אילוף, וכדאי לעבור דרך וטרינר
- כלב שהיה נקי בבית והתחיל פתאום לעשות בדירה, במיוחד בלילה.
- מהסס להיכנס למעלית שהוא נכנס אליה שנים, או מסרב לקפוץ למעלה.
- נוהם או מסתובב כשנוגעים בו, כשקודם לא היה אכפת לו.
- מתנשם, מרייר או מסרב לאכול דווקא בימי חום, בדירה ללא מיזוג ביום.
אני מאלף, לא וטרינר. כלב שלא מרגיש טוב גם לא לומד טוב, ולכן בדיקה כזאת קודמת.
האם אילוף בתנאי פנסיון מתאים לכלב מתל אביב?
לרוב כן, ובדיוק בגלל הסיבה שגורמת לכם להתלבט. מה שחסר לכלב העירוני הוא רצף: תרגול כמה פעמים ביום, כל יום, במקום שבו אפשר לעבוד בשקט. התרגול הזה צריך לקרות גם בבית, ולרוב האנשים שמתקשרים אליי פשוט אין את הזמן הזה, וזה בסדר להגיד את זה בקול.
מה שהכלב מקבל אצלי הוא בדיוק ההפך מהעיר: שלושה שבועות של שגרה אחת, אימון שלוש פעמים ביום בלי שבוע שאף אחד לא התפנה בו, וטיול יומי שאני מוביל בעצמי, בשטח פתוח ולא במדרכה. לכלב תל אביבי שרגיל לכך שכל יציאה היא עומס, ההפוגה הזאת היא חלק מהעבודה. את מה שקורה שם בכל יום כתבתי ברצף אימונים שקורה כל יום, כמה פעמים ביום, והעבודה היא על 6 פקודות הבסיס, רגלי, שב, ארצה, לא לזוז, אליי, למקום, ועל הבעיה שבגללה התקשרתם.
את המעלית ואת המדרכה הצרה מתרגלים אצלכם, ובגלל זה מפגש המסירה בסיום הוא לא נימוס אלא השלב שבו הכל נבדק, ובגלל זה אני מבקש שכל מי שמוציא את הכלב בבית יהיה שם, ולא רק אחד מכם. כלב שמקשיב לי בשדה ולא לכם בלובי זה חצי עבודה, ומה אני עושה עם הכלב בשלושת השבועות בנוי מסביב לנקודה הזאת.
מה נדרש מכם כדי שזה יעבוד: להגיע למפגש כאן אחרי שבועיים ולתת את הפקודות בעצמכם, שכל מי שמוציא את הכלב יהיה במפגש המסירה, ולהמשיך לתרגל בלובי ובמדרכה אחרי שהכלב חוזר. אני אומר בדיוק מה אני עושה ומה קורה אחרי.
שאלות ותשובות
אני גר בדירה קטנה בתל אביב. זה בכלל הוגן כלפי הכלב?
כן, אם הוא יוצא. גודל הדירה הוא לא מה שקובע את מצב הרוח של כלב, אלא כמה פעמים ביום הוא יוצא ומה קורה בחוץ. כלב בדירה בת ארבעים מטר שיוצא שלוש פעמים ביום להליכה אמיתית חי טוב יותר מכלב שיש לו חצר והוא לא יוצא ממנה. את החסר הזה סוגרים בחשיפה ולא במטרים.
השכנים התלוננו על נביחות כשאני בעבודה. מה עושים קודם?
מגלים מתי הוא נובח. מקליטים את הדירה ביום עבודה שלם, ואז מסתכלים בשעות. נביחה שמתחילה בעשרים הדקות הראשונות אחרי שיצאתם היא סיפור אחד, נביחה שמתחילה אחרי ארבע שעות היא סיפור אחר לגמרי, ונביחה שמופיעה בדיוק כשהמעלית זזה היא סיפור שלישי. בלי ההקלטה הזאת כל פתרון הוא ניחוש.
איך זה עובד בפועל מתל אביב?
בפועל מגיעים אליי שלוש פעמים לאורך התהליך: הבאה, מפגש אחרי שבועיים, ואיסוף שהוא גם מפגש המסירה, ואת מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה. את ההבאה ואת המפגש קובעים מראש בטלפון, בשעה שנוחה לכם.
יש לך פנסיון בתל אביב עצמה?
יש מקום אחד שבו הכלב שוהה ומתאמן, ואין לי סניפים. מה שכן חוזר איתכם לתל אביב הוא שגרה מדויקת, וזה דווקא החלק הקריטי בעיר: במפגש המסירה בסיום התהליך אנחנו עוברים כאן על המעלית, על חדר המדרגות ועל המדרכה שלפני הבניין, כי שם הפקודות באמת נבחנות, ובשבוע הראשון בבית אני זמין לכם בטלפון.
תושבי תל אביב מוזמנים פשוט להתקשר ולתאר מה קורה. אילוף בתנאי פנסיון בונה לכלב רצף, ומפגש המסירה בסיום מעביר אותו אליכם, לדירה ולמדרכה. אנא אל תהססו להתקשר בכדי להתחיל בתהליך.