פנסיון אילוף כלבים לתושבי פתח תקווה עיר של נוסעים. רוב הכלבים שמגיעים אליי מכאן נשארים לבד יום עבודה ארוך.
5.0 92 ביקורות בגוגלאני מתי מסר, והכלב שוהה אצלי שלושה שבועות ומתאמן שלוש פעמים ביום. העמוד הזה הוא על מה שאני שומע מפתח תקווה יותר מכל מקום אחר: הכלב הורס, נובח או עושה בבית בזמן שאף אחד לא נמצא. כמעט תמיד מדובר בשתי בעיות שונות לגמרי שנראות אותו דבר כשחוזרים הביתה, ובדיוק לכן רוב מה שמנסים לא עובד.
נכתב על ידי מתי מסר, מאלף כלבים מאז 2010. אזור השירות: המרכז והשרון.
הגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואלירמאז היו המלטות, קשיים, החלטות וקריאה לעזרה של מתי ומתי תמיד מגיע. תמיד זמין. ולנו יש חיים הרבה יותר פשוטים עם כלבים ממושמעים.
מיכל רויטמן, אומה, פקינז
איך זה עובד בפועל מפתח תקווה?
פתח תקווה היא חלק מאזור השירות שלי, המרכז והשרון. מגיעים לביקור היכרות לפני שמחליטים, ואת הפרטים אני נותן בטלפון. במהלך התהליך אתם מגיעים אליי שלוש פעמים בסך הכל על פני שלושה שבועות: הבאה, מפגש איתי כאן אחרי שבועיים, והחזרה הביתה. את ביקור הבית בסיום עושים כאן אצלי, ביום האיסוף.
ואני ממליץ לכם לנצל את חצי שנה של חזרות לתרגול שיש אחרי שהכלב חוזר: לבוא לרענן משהו שנשחק לפני שהוא חוזר להיות בעיה. את התמונה של כל האזור כתבתי בפנסיון אילוף כלבים לתושבי המרכז.
מה מאפיין את הכלבים שמגיעים אליי מפתח תקווה?
העיר הזאת מורכבת משני עולמות, ושניהם שולחים אליי כלבים עם בעיות הפוכות. מצד אחד שכונות ותיקות עם בנייני ארבע קומות בלי מעלית וחניה צפופה, ומצד שני שכונות חדשות של מגדלים עם לובי, מעלית וחצר משותפת. אותו גזע, אותו גיל, שתי בעיות שונות לגמרי.
בבניין בלי מעלית, הבעיה היא חוסר מוצא. חדר מדרגות ברוחב של מטר הוא מקום שבו אי אפשר לייצר מרחק: כשמישהו עולה מולכם, אין לאן לזוז, והכלב לומד תוך חודשיים שהמקום הזה תמיד נגמר במתח. בכלבים גדולים זה גם עניין פיזי, כי ארבע קומות ארבע פעמים ביום הן ארבעה מאבקים ביום אם הוא מושך.
במגדל, הבעיה היא ההפך: יותר מדי מפגשים ולא מעט מדי. הכלב פוגש אנשים בלובי, במעלית, בחניון ובחצר המשותפת, ולרוב בשעה קבועה שבה כולם יורדים עם הכלבים. אם המפגש הזה הוא הדבר הכי מרגש ביום שלו, הוא לומד שכל אדם וכל כלב הם אירוע, והוא ייכנס לכל מעלית בציפייה. אותם כלבים נקראים בבית חברותיים מדי, וזאת לא תכונה, זאת היסטוריה של תרגול.
והדבר שמשותף לשני העולמות האלה הוא היום. פתח תקווה היא עיר שממנה נוסעים לעבודה ואליה נוסעים לעבודה, ולכן הכלב האופייני שמגיע אליי מכאן נמצא לבד שעות רבות ברצף, בלי חצר ובלי מי שיוציא אותו באמצע. זה לא הזנחה, זאת פשוט המציאות של בית עובד, וזה מה שמייצר את שתי התלונות הגדולות של העיר הזאת: הרס, ונביחות שהשכנים מדווחים עליהן.
הכלב הורס את הבית כשאני בעבודה. מה זה בעצם?
אחד משניים, והשעה שבה זה מתחיל אומרת מה. הרס מתוך מצוקה מתחיל בעשרים הדקות הראשונות ומתרכז בדרך החוצה. הרס מתוך שעמום מתחיל אחרי שעתיים ויותר ומתרכז במה שמעניין. הם נראים זהים לגמרי כשפותחים את הדלת בערב, והטיפול בהם הפוך.
| מה בודקים | מצוקה סביב הפרידה | שעמום |
|---|---|---|
| מתי זה מתחיל | בעשרים הדקות הראשונות אחרי שיצאתם, כמעט תמיד | אחרי שעתיים ויותר, לפעמים בשעה קבועה |
| מה נהרס | הדלת, המשקוף, התריס, וכל מה שנמצא בדרך החוצה | מה שמעניין: נעליים, שלט, פח, משהו שמריח מכם או מאוכל |
| איך הכלב נראה כשחוזרים | מתנשם, מרייר, לפעמים רטוב, ולוקח לו זמן להירגע | שמח, קופץ, ונרגע תוך דקה |
| מה קורה כשמתכוננים לצאת | הוא כבר מתוח כשאתם לוקחים מפתחות, לפני שפתחתם דלת | אדיש עד שהדלת באמת נסגרת |
| מה יעזור | עבודה על הפרידה עצמה, בצעדים קטנים, לפני שמוסיפים מרץ | יותר תעסוקה וטיול אמיתי לפני היציאה, וזה משנה תמונה בתוך שבוע |
למה ההבחנה הזאת שווה כל כך הרבה: לכלב המשועמם, טיול ארוך בבוקר ותעסוקה לפני היציאה משנים את התמונה בתוך שבוע. לכלב שבמצוקה, אותה פעולה בדיוק כמעט לא תעשה כלום, כי המרץ שלו אינו הבעיה. ואם ננסה לפתור מצוקה בעייפות, נקבל כלב עייף שעדיין מתפרק כשהדלת נסגרת, ואז הבעלים מסיקים שאילוף לא עוזר לו.
הטעות שאני רואה חוזרת בעיר הזאת היא דווקא בפרידה ובחזרה. עושים ממנה אירוע: מתנצלים לפניה, ומחבקים בהתרגשות אחריה. הכלב לומד שהדלת היא הדבר הכי טעון ביום, וכל יום היא נטענת קצת יותר. על המנגנון המלא כתבתי בחרדת נפרדות אצל כלב שנשאר לבד יום עבודה שלם, ועל הצד שנשמע אצל השכנים בנביחה שמתחילה בדיוק כשיוצאים מהדירה.
מה עושים עם כלב שמשתולל בלובי ובמעלית?
מפסיקים לתת למפגשים שם לקרות מעצמם. לובי, מעלית וחצר משותפת הם המקומות שבהם הכלב פוגש את רוב העולם שלו, ואם כל מפגש כזה נגמר בהתרגשות, הוא מתאמן על התרגשות כמה פעמים ביום. העבודה היא לא למנוע מפגשים, אלא לעשות שרובם יהיו חסרי אירוע.
ההבדל בין כלב של מגדל לכלב של בית פרטי הוא שהמגדל לא נותן לכם לבחור מתי זה קורה. לכן העבודה מתחילה דווקא מהדלת של הדירה פנימה: הכלב יוצא מהדירה רק כשהוא רגוע, ממתין במקום קבוע בזמן שקוראים למעלית, ונכנס אליה אחרי האדם ולא לפניו. שלושת הדברים האלה נשמעים פורמליים, והם בעצם מה שקובע באיזה מצב הכלב מגיע אל האנשים שבחוץ.
ולגבי החצר המשותפת: היא מצוינת, בתנאי שהיא לא הדבר היחיד. כלב שכל החיים החברתיים שלו הם עשר דקות סוערות בשעה קבועה עם אותם שלושה כלבים לומד גרסה מאוד צרה של העולם. הערך הגדול ביותר שם הוא דווקא ללכת לאורך החצר ליד כלב אחר בלי להתקרב אליו. כלב צריך גם ללמוד שאפשר להתעלם.
מה אפשר לעשות מחר בבוקר, בלי אף אחד מבחוץ?
לאסוף מידע ולשנות שתי שגרות: את היציאה מהבית ואת החזרה אליו. זה לא דורש ציוד ולא דורש אותי, והוא נותן לכם את ההבחנה שכל השאר נשען עליה. חמישה צעדים, מהיום.
- מקליטים יום אחד שלם בדירה ורושמים את השעה שבה מתחיל הרעש או ההרס. זה הנתון היחיד שמפריד בין מצוקה לשעמום, ובלעדיו כל פתרון הוא ניחוש.
- מפסיקים לעשות אירוע מהיציאה ומהחזרה. יוצאים בשקט, ובחזרה ממתינים דקה או שתיים לפני הברכה. המטרה היא להוריד את המתח מהדלת.
- מפזרים את ארוחת הבוקר שלו בתוך תעסוקה במקום בקערה, בדיוק לפני שיוצאים. כלב שעובד בשביל האוכל שלו מתחיל את היום בעיסוק ולא בהמתנה.
- מתרגלים יציאה מדלת הדירה בשקט חמש פעמים ביום שאין בה לאן ללכת. אימון בזמן אירוע אמיתי הוא לא אימון, זאת התמודדות.
- מוסיפים הליכה אמיתית אחת ביום, עשרים דקות עם שינויי כיוון ועצירות, ולא רק ירידה לצרכים. לכלב המשועמם זה לבדו משנה את השבוע הראשון.
מתי כדאי לעבור דרך וטרינר לפני מאלף
- כלב שהיה נקי שנים והתחיל לעשות בבית, במיוחד אם זה קורה גם כשאתם בבית.
- שינוי פתאומי בהתנהגות אצל כלב בוגר, בלי שום שינוי בשגרה שלכם.
- מהסס לרדת מדרגות שירד בהן תמיד, או קם לאט אחרי שכיבה ארוכה.
- מלקק מפרק אחד שוב ושוב, או נוהם כשנוגעים בגב או באגן.
כלב שלא מרגיש טוב גם לא לומד טוב, ולכן הבדיקה הרפואית קודמת. אני מאלף, לא וטרינר.
האם אילוף בתנאי פנסיון מתאים לכלב מפתח תקווה?
כשהבעיה היא מה שהכלב יודע לעשות, כן. כשהבעיה היא שאין בבית זמן לתרגל כמה פעמים ביום, בוודאי. התרגול הזה צריך לקרות כל יום, ולרוב האנשים שמתקשרים אליי אין את הזמן הזה אחרי יום עבודה ונסיעה, וזה בסדר להגיד את זה בקול.
מה שקורה אצלי הוא רצף: שלושה שבועות, אימון שלוש פעמים ביום, טיול יומי שאני מוביל בעצמי, ואותו סדר יום בכל יום. העבודה היא על 6 פקודות הבסיס, רגלי, שב, ארצה, לא לזוז, אליי, למקום, ולצידן על הדבר הספציפי שבגללו התקשרתם. את הפירוט המלא כתבתי במה בדיוק קורה לכלב אצלי בכל יום, והאילוף מתבצע על ידי באופן אישי.
ובמקרה של כלב שנשאר לבד, אני אומר מראש מה הפנסיון כן עושה ומה לא. הוא בונה לכלב שגרה, פקודות, ויכולת להמתין בלי להחליט בעצמו, וזאת תשתית אמיתית. הוא לא מתרגל את הפרידה מכם, כי אתם לא שם. לכן החלק של ההעברה אליכם הוא הקריטי כאן: מפגש כאן אחרי שבועיים, מפגש מסירה בסיום שבו אנחנו עובדים בדירה שלכם ועל הדלת שלכם, ואחריו חצי שנה של חזרות לתרגול בלי עלות. התמונה הכוללת נמצאת בתמונה מלאה של השירות שאני נותן.
מה נדרש מכם כדי שזה יעבוד: להגיע למפגש כאן אחרי שבועיים ולתת את הפקודות בעצמכם, להיות במפגש המסירה ולעבוד איתי על הדלת שלכם, ולהמשיך לתרגל בבית את מה שבנינו אחרי שהכלב חוזר. אני אומר בדיוק מה אני עושה ומה נדרש מכם, כבר בשיחה הראשונה.
שאלות ותשובות
הכלב הורס את הבית כשאני בעבודה. זאת חרדה או שעמום?
השעה עונה על זה. הרס שמתחיל בעשרים הדקות הראשונות אחרי שיצאתם, מתרכז בדלת ובחלונות, ומסתיים בכלב מתנשם שלוקח לו זמן להירגע, מצביע על מצוקה סביב הפרידה. הרס שמתחיל אחרי שעתיים ויותר, מתרכז בחפצים מעניינים, ומסתיים בכלב שמח ורגוע תוך דקה, מצביע על שעמום. שניהם נראים זהים כשחוזרים הביתה, ומטפלים בהם הפוך.
אני בבניין בלי מעלית. זה משנה משהו באילוף?
כן, ובעיקר בכלבים גדולים. בחדר מדרגות צר אין דרך לייצר מרחק, ולכן מפגש עם שכן או עם כלב אחר הוא סיטואציה בלי מוצא, גם לכלב וגם לכם. העבודה שם מתחילה לפני שפותחים את דלת הדירה: הכלב יוצא רק כשהוא רגוע, והיציאה מתורגלת בשקט ולא בזמן אירוע אמיתי.
איך זה עובד בפועל מפתח תקווה?
בפועל מגיעים אליי שלוש פעמים לאורך התהליך: הבאה, מפגש אחרי שבועיים, ואיסוף שהוא גם מפגש המסירה, ואת מפגש המסירה בסיום עושים כאן אצלי, לפני שהכלב חוזר הביתה. את ההבאה ואת המפגש קובעים מראש בטלפון, בשעה שנוחה לכם.
יש לנו ילדים קטנים והכלב נדחק הצידה. הוא עדיין מתאים לתהליך?
כן, וזה אחד המצבים הנפוצים שמגיעים אליי. מה שחשוב להבין הוא שהתהליך לא נגמר כשהכלב חוזר: אני נפגש איתכם בפנסיון אחרי שבועיים, נפגש איתכם למפגש מסירה כאן בסיום, ואחר כך יש חצי שנה של חזרות לתרגול בלי עלות. אני מבקש שכל מי שמוציא את הכלב ונותן לו פקודות יהיה נוכח במפגש המסירה, כולל ילדים גדולים מספיק.
גרים בפתח תקווה, חושבים על פנסיון אילוף ולא בטוחים מאיפה מתחילים? אם יש בבית גם גור וגם שאלה של נקיון, שווה להתחיל מאימון נקיון בדירה בלי חצר, ואם מדובר ביותר מבעיה אחת, יש מיפוי כללי במה עומד מאחורי התנהגות שחוזרת שוב ושוב.