עיקור וסירוס הם ניתוחים שמונעים רבייה ומורידים את ההורמונים של המין, ויש להם השפעה על חלק מההתנהגויות, בעיקר אלה שקשורות לרבייה, אבל הם לא פתרון לרוב בעיות ההתנהגות.
בעמוד הזה
עיקור הוא ניתוח שמונע מכלבה להיכנס להריון, וסירוס הוא ניתוח שמונע מכלב זכר להפרות. בשני המקרים, מעבר למניעת רבייה, יורדת רמת ההורמונים של המין בגוף. ובגלל שההורמונים האלה משפיעים גם על התנהגות, הרבה בעלים שואלים מה הניתוח ישנה. התשובה הכנה היא שהוא משנה חלק מההתנהגויות, לא את כולן, ולרוב לא את אלה שבגללן אנשים פונים אליי.
מה בדרך כלל משתנה
ההתנהגויות שהכי סביר שיושפעו הן אלה שקשורות ישירות לרבייה. אצל זכרים: נדידה ובריחה כדי להגיע לכלבה ביום, סימון בשתן בתוך הבית, ניסיונות רכיבה, ולעיתים חלק מהמתיחות כלפי זכרים אחרים. אצל נקבות: השינויים ההתנהגותיים של הייחום, כמו חוסר מנוחה ומשיכה לזכרים, והריון מדומה שמופיע אצל חלק מהכלבות אחריו.
גם כאן חשוב להיות צנועים. השינוי לא מובטח, והוא לא תמיד מלא. כלב שסימן בבית במשך שנתיים יכול להמשיך לסמן גם אחרי הסירוס, כי בשלב הזה זה כבר גם הרגל ולא רק הורמון. בדרך כלל, ככל שההתנהגות קשורה יותר להורמונים וותיקה פחות, כך הסיכוי לשינוי גבוה יותר.
מה בדרך כלל לא משתנה
רוב בעיות ההתנהגות שבעלים מתמודדים איתן לא נובעות מהורמונים של המין. משיכה ברצועה, קפיצה על אנשים, נביחות, הרס חפצים, חרדת נטישה, פחד מאנשים זרים, שמירה על אוכל. כל אלה נבנים מלמידה, מגנטיקה, מחוויות ומהסביבה. סירוס לא מלמד את הכלב ללכת יפה, ולא מוריד פחד.
ויש תחום שבו כדאי להיזהר במיוחד: תוקפנות שנובעת מפחד. יש דיון מקצועי פתוח, בלי תשובה אחידה, אם אצל חלק מהכלבים הפחדנים הורדת ההורמונים עלולה דווקא להגביר את הפחד. הנתונים לא חד משמעיים, ואני לא יודע לומר מה יקרה אצל כלב מסוים. אבל זאת סיבה טובה לא לראות בסירוס פתרון אוטומטי לכלב שנובח או נוהם מפחד.
מה עם כלבות?
רוב השיחה על סירוס והתנהגות מתמקדת בזכרים, אבל גם אצל כלבות יש מה לדעת. אחרי עיקור, הכלבה כבר לא נכנסת לייחום, ולכן נעלמות גם התנודות ההתנהגותיות שמגיעות איתו: חוסר המנוחה, המשיכה לזכרים בטיול, ובחלק מהכלבות גם הריון מדומה עם האיסוף של צעצועים והשמירה עליהם. מעבר לזה, האישיות של הכלבה נשארת כמו שהיא. כלבה רגועה נשארת רגועה, וכלבה עם הרבה מרץ צריכה את אותה פעילות גם אחרי. ואם הייתה לה בעיית התנהגות שלא קשורה למחזור, כמו פחד מאנשים או משיכה ברצועה, היא לרוב תישאר, ותצטרך את אותה עבודה.
גיל ותזמון
השאלה מתי לעקר או לסרס הפכה בשנים האחרונות לנושא של דיון מקצועי ער. בעבר המלצות רבות דיברו על גיל צעיר, והיום יש יותר שיח על ההשפעה האפשרית של התזמון על מפרקים, על גדילה ועל מצבים רפואיים מסוימים, בעיקר אצל גזעים גדולים. אין כלל אחד שמתאים לכל הכלבים, וזאת בדיוק החלטה שמקבלים עם הווטרינר, לפי הכלב הספציפי.
דוגמה מהיום יום: הכלב שבורח כשיש כלבה ביום
מצב שבעלים מתארים לי: כלב זכר צעיר, לא מסורס, שבדרך כלל רגוע וחוזר כשקוראים לו, ופעמיים בשנה הופך לכלב אחר. הוא מייבב ליד הדלת, מסרב לאכול, ובפעם האחרונה קפץ מעל גדר החצר ונעלם לשעות. במקרה כזה, ההתנהגות קשורה בבירור להורמונים, וסירוס הוא אפשרות שסביר שתשפיע, ושכדאי לדבר עליה עם הווטרינר. ובמקביל, כמובן, מגביהים את הגדר ושומרים על רצועה, כי גם אם יוחלט על סירוס, ההשפעה לא תגיע עד הייחום הבא בשכונה.
עכשיו מצב אחר: כלב זכר שנובח ומתנפל על כל כלב ברחוב, זכר או נקבה, מגיל שמונה חודשים, ומתכווץ כשכלב מתקרב אליו מדי. כאן התמונה אחרת. מה שנראה הוא ריאקטיביות שמקורה כנראה בפחד, וסירוס לבדו כנראה לא יפתור אותה.
הטעויות הנפוצות
הראשונה היא לראות בסירוס תחליף לאילוף. כלב שמושך, קופץ ולא מקשיב יעשה את אותם דברים גם אחרי הניתוח, כי הוא לא למד אחרת.
השנייה היא לצפות לשינוי מיידי. גם כשיש השפעה, היא לא תמיד מופיעה מיד, וההורמונים יורדים בהדרגה. התנהגות שהתקבעה כהרגל צריכה גם עבודה.
השלישית היא לקבל החלטה על סמך עצה כללית מהאינטרנט, או מהשכנים. גזע, גודל, גיל, מין, בריאות והתנהגות, כולם משנים את התשובה. מה שנכון לכלבה קטנה בדירה לא בהכרח נכון לזכר גדול מגזע עבודה, ולהפך. ומה שהתאים לכלב הקודם שלכם לא בהכרח מתאים לזה.
איך זה נראה בבית ובאילוף בפנסיון
בבית, עיקור או סירוס יכולים להיות חלק מהתמונה, בעיקר כשההתנהגות קשורה לרבייה. אבל ברוב המקרים, העבודה ההתנהגותית היא שמשנה את מה שהכלב עושה, עם או בלי הניתוח. אחרי ניתוח, הכלב צריך כמה ימים של מנוחה ופעילות מוגבלת לפי הוראות הווטרינר, ורק אחר כך חוזרים לאימונים.
אני עובד עם כלבים מעוקרים ולא מעוקרים, והשאלה הזאת עולה הרבה בשיחות עם בעלים. אני יכול לספר מה אני רואה בהתנהגות, ולהבחין בין התנהגות שנראית קשורה להורמונים לבין כזאת שנראית קשורה לפחד או ללמידה. אבל עיקור וסירוס הם ניתוחים, והחלטה עליהם, על התזמון ועל ההשלכות הבריאותיות שלהם, היא רפואית. את כל זה כדאי לבדוק עם הווטרינר.
אם אתם שוקלים סירוס בגלל בעיית התנהגות, תכתבו קודם את הבעיה במדויק. מה הכלב עושה, מתי, ואל מי. אחר כך תשאלו את הווטרינר שאלה אחת: האם ההתנהגות הזאת קשורה להורמונים? אם הכלב מסמן בבית או בורח אחרי כלבות, ייתכן שכן. אם הוא נובח מפחד על אנשים, כנראה שלא. התשובה לשאלה הזאת חוסכת הרבה ציפיות לא נכונות.
שאלות ותשובות
האם סירוס ירגיע כלב תוקפני?
תלוי מאוד בסוג התוקפנות. אם מדובר בתוקפנות בין זכרים שקשורה לתחרות על כלבות, ייתכן שתהיה ירידה. אם התוקפנות נובעת מפחד, מכאב או משמירה על משאבים, סירוס בדרך כלל לא יפתור אותה, ויש דיון מקצועי אם במקרים מסוימים של פחד הוא אפילו עלול להחמיר אותה. את ההחלטה עושים עם הווטרינר, ובמקביל עובדים על ההתנהגות עצמה.
באיזה גיל כדאי לעקר או לסרס?
על השאלה הזאת אין תשובה אחת, והיא משתנה לפי גזע, גודל, מין ומצב בריאותי. בשנים האחרונות יש דיון מקצועי ער על התזמון, במיוחד אצל גזעים גדולים, בגלל שאלות על מפרקים ועל התפתחות. זאת החלטה רפואית מובהקת, ואותה כדאי לקבל עם הווטרינר שמכיר את הכלב שלכם, ולא לפי כלל כללי.
האם כלב מסורס ישמין או יעשה עצלן?
אחרי עיקור או סירוס, צורכי האנרגיה של הכלב יורדים לרוב, ולכן אם ממשיכים לתת את אותה כמות אוכל, הוא עלול לעלות במשקל. זה לא בלתי נמנע: התאמה של האוכל ושמירה על פעילות מספיקות לרוב הכלבים. ואת האישיות של הכלב, את הרצון שלו לשחק וללמוד, סירוס לא מעלים. כלב עם הרבה מרץ יישאר כזה.
מאלף כלבים מאז 2010, 16 שנות ניסיון. מאלף בתנאי פנסיון לתושבי המרכז והשרון, ועובד עם כל כלב באופן אישי. מה שכתוב כאן הוא מה שאני רואה ועושה כל יום, ולא תרגום של אתר מחו"ל.
רוצים שאסתכל על המצב של הכלב שלכם?
השאירו שם וטלפון, ואני חוזר אליכם בעצמי, בדרך כלל באותו יום. בשיחה תשמעו איך שלושה שבועות של אילוף בתנאי פנסיון אצלי ייראו עבור הכלב שלכם, ונקבע ביקור לראות את המקום.
- חוזר אליכם בעצמי, לא מזכירה ולא מוקד
- זמין בטלפון לכל שאלה, גם במהלך האילוף וגם אחריו
- אפשר לבוא לראות את המקום לפני שמחליטים
הגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואלירמאז היו המלטות, קשיים, החלטות וקריאה לעזרה של מתי ומתי תמיד מגיע. תמיד זמין. ולנו יש חיים הרבה יותר פשוטים עם כלבים ממושמעים.
מיכל רויטמן, אומה, פקינז
להמשיך לקרוא
התפתחות ייחום ייחום הוא התקופה במחזור של כלבה לא מעוקרת שבה היא פורייה ויכולה להיכנס להריון, בדרך כלל פעמיים בשנה לכמה שבועות, והוא מלווה בשינויים בגוף ולעיתים גם בהתנהגות. 
התנהגות סימון בשתן סימון בשתן הוא השתנה של כמויות קטנות על משטחים אנכיים או על חפצים חדשים, כמו פינת ספה, רגל של שולחן או תיק של אורח, שנועדה להשאיר ריח ומסר ולא לרוקן את השלפוחית. 
רגש ומצב תוקפנות פחד תוקפנות פחד היא נהמה, נביחה, הצמדת שיניים או נשיכה של כלב שמפחד ממשהו ולא מצליח להתרחק ממנו, והמטרה שלה היא להרחיק את מה שמפחיד ולא לפגוע. 
התפתחות נשיכת גור נשיכת גור היא מגע פה ושיניים שמופיע במשחק ובחקירה בגיל הגור, והיא שלב התפתחות נורמלי ולא סימן לתוקפנות. 
התפתחות הרגלי נקיון הרגלי נקיון הם ההרגל של הכלב לעשות את צרכיו במקום מסוים, והם נבנים בעיקר מתזמון ומניהול סביבה ולא מעונשים.