שליטה בדחפים היא היכולת של כלב לעצור את עצמו מלעשות משהו שהוא מאוד רוצה, לזנק לאוכל, לרוץ לדלת, לקפוץ על אורח, ולחכות לרשות, והיא נבנית בתרגול ולא נולדת עם הכלב.
בעמוד הזה
שליטה בדחפים היא מה שמבדיל בין כלב שזונק לקערה לבין כלב שמחכה שתניחו אותה. בין כלב שפורץ החוצה ברגע שהדלת נפתחת לבין כלב שעוצר בפתח. בין כלב שקופץ על כל אורח לבין כלב שמחכה שיגיעו אליו. בכל אחד מהמקרים האלה, לכלב יש דחף חזק, והשאלה היא אם הוא יכול לעצור אותו לכמה שניות, עד שתגיע רשות.
מה זה באמת, ולמה המונח מעט מטעה
המונח שליטה בדחפים, או שליטה עצמית, נשמע כמו תכונה כללית, כמו שריר שאפשר לחזק בתרגיל אחד ואז הוא עובד בכל מקום. התמונה במציאות מורכבת יותר. מה שידוע ממחקרים על כלבים לא חד משמעי, ולא ברור כמה היכולת לחכות במצב אחד עוברת למצב אחר. ובשטח רואים את זה כל יום: כלב שמחכה מצוין מול הקערה, ולא מחכה שנייה בדלת.
לכן אני מעדיף לחשוב על זה פחות כעל תכונה, ויותר כעל אוסף של הרגלים. הכלב לומד לחכות מול הקערה. הוא לומד לחכות בדלת. הוא לומד לחכות לפני שזורקים כדור. כל אחד מהם צריך תרגול משלו. ועדיין, יש משהו שמצטבר: כלב שתרגל המתנה בהרבה מצבים לומד מהר יותר כשמגיע מצב חדש, כי הוא כבר מכיר את העיקרון שהמתנה משתלמת.
יש גם גורמים שמשפיעים על היכולת הזאת מעבר לאימון. גיל הוא אחד מהם: גורים ומתבגרים מתקשים יותר. עוררות היא גורם עצום: כלב רגוע מחכה הרבה יותר בקלות מכלב שכבר בהתרגשות. עייפות, רעב וגירויים בסביבה, כולם משנים את התמונה.
ובעלים של כלבים מתבגרים כדאי שיידעו עוד דבר: בגיל ההתבגרות, בערך מחצי שנה ועד שנתיים, הרבה כלבים נראים כאילו שכחו כל מה שלמדו. גור שחיכה יפה מול הקערה מתחיל לזנק שוב. זה לא כישלון של האימון, זה שלב התפתחותי, והדרך לעבור אותו היא להוריד רמת קושי ולהמשיך בעקביות, לא לוותר.
דוגמה מהבית: הדלת
המצב שאני פוגש הכי הרבה: כלב שרץ החוצה ברגע שהדלת נפתחת. לפעמים לחצר, לפעמים לרחוב. בעלים מתארים שזה קורה בשנייה, ושהם לא מספיקים לעשות כלום. ואצל חלק מהכלבים זאת בעיה אמיתית של בטיחות. ובעלים רבים מנסים לפתור את זה בחסימה עם הרגל או בצעקה, וזה עובד עד היום שבו מישהו מהילדים פותח את הדלת בלי לשים לב.
מה שקרה כאן הוא שהדלת הפכה לסימן לריצה, וכל פעם שהכלב הצליח לצאת, ההרגל התחזק. הפתרון הוא לבנות את ההמתנה מהתחלה, בצעדים קטנים:
- הכלב ברצועה, ליד הדלת. נוגעים בידית. אם הוא נשאר במקום, פרס.
- פותחים את הדלת סנטימטר. אם הוא זז, סוגרים בשקט. אם הוא נשאר, פרס.
- פותחים יותר, לאט, וכל פעם שהוא נשאר, פרס.
- כשהדלת פתוחה לגמרי והוא מחכה, נאמרת מילת שחרור, ויוצאים יחד.
הדלת עצמה הופכת לתגמול. הכלב לומד שהדרך היחידה לצאת היא לחכות. זה בדיוק העיקרון של עקרון פרמק, ובהרחבה הוא מתואר בעמוד על חכה בדלת. ומקרה אמיתי של כלב שעשה בדיוק את זה, ומה עבדנו עליו, מופיע במקרה מהשטח בעמוד הזה.
הטעות הנפוצה: לבקש המתנה כשהכלב כבר מעבר לסף
הטעות הראשונה היא לבקש מכלב לחכות כשהוא כבר בשיא ההתרגשות. כלב שקופץ ונובח כי שמע את הרצועה, ומבקשים ממנו לשבת בשקט ליד הדלת, נמצא במצב שבו הוא פשוט לא מסוגל. מה שעובד טוב יותר הוא להוריד קודם את העוררות: להרים את הרצועה ולשבת חזרה על הספה, עד שהכלב נרגע, ורק אז להתקדם. זה לוקח זמן בימים הראשונים, ומקצר מאוד את הזמן אחר כך.
הטעות השנייה היא המתנה ארוכה מדי מהר מדי. בעלים שראו שהכלב מחכה שתי שניות מבקשים מיד עשרים, והכלב נכשל. כל כישלון כזה הוא תרגול של זינוק. הכלל הוא להאריך בהדרגה, ולשמור על רמה שבה הכלב מצליח כמעט תמיד.
הטעות השלישית היא לשכוח שהמתנה צריכה סוף. בלי מילת שחרור ברורה, הכלב מחליט לבד מתי ההמתנה נגמרה, ובדרך כלל הוא מחליט מוקדם.
איך זה נראה בפועל, בבית ובאילוף בפנסיון
בעבודה שלי, שליטה בדחפים היא לא תרגיל נפרד אלא חוט שעובר בכל היום. כל ארוחה, כל יציאה מהחדר, כל טיול מתחילים בהמתנה קצרה. בשלוש פעמים ביום של אימון ובטיולים, הכלב פוגש את זה עשרות פעמים, ובכל פעם ההמתנה משתלמת לו. אצל כלבים עם דחף טריפה או דחף רעייה חזקים, אני מוסיף תרגילים מול תנועה: צעצוע שזז, והכלב יוצא אליו רק במילה.
בבית, ההמלצה שלי היא לבחור שלושה מצבים ביום, למשל הקערה, הדלת והרצועה, ולהכניס בהם המתנה קצרה בכל פעם. לא כאימון, אלא כחלק מהשגרה. אחרי חודש של זה, תופתעו כמה זה נעשה טבעי. וחשוב שכל מי שבבית יעשה אותו דבר: כלב שמחכה בדלת לאמא אבל לא לילדים, לומד שההמתנה תלויה באדם ולא בדלת.
המונחים הקרובים: תסכול הוא מה שהכלב מרגיש בזמן שהוא מחכה, ושליטה בדחפים היא בעצם היכולת לעבור את התסכול הזה בלי להתפרץ.
אני לא מלמד שליטה בדחפים כתרגיל אחד, אלא כהרגל שמופיע עשרים פעם ביום. לפני הקערה, לפני הדלת, לפני השחרור מהרצועה, לפני שזורקים כדור. בכל פעם הכלב מחכה שנייה או שתיים, ואז מקבל את מה שרצה. זה לא לוקח זמן נוסף מהיום, זה פשוט משנה את הסדר. אחרי כמה שבועות, הרבה כלבים מתחילים לחכות מעצמם.
שאלות ותשובות
האם שליטה בדחפים עוברת ממצב למצב?
פחות ממה שהיינו רוצים. כלב שלמד לחכות מול הקערה לא בהכרח יחכה בדלת או מול חתול. מה שידוע ממחקרים על כלבים מראה תמונה מעורבת, ובשטח רואים שכל מצב צריך תרגול משלו. עם זאת, ככל שהכלב מתרגל המתנה ביותר מצבים, הוא לומד אותה מהר יותר בכל מצב חדש.
באיזה גיל אפשר להתחיל לעבוד על שליטה בדחפים?
מהיום הראשון שגור נמצא בבית, בתרגילים קצרים מאוד. גור יכול לחכות שנייה לפני שהקערה יורדת, או לשבת לפני שמרימים אותו. ההמתנה צריכה להיות קצרה ותמיד להיגמר בהצלחה. אצל כלבים מתבגרים, סביב חצי שנה עד שנתיים, השליטה בדחפים נוטה לרדת זמנית, וזה נורמלי.
למה הכלב שלי מחכה בבית ולא בחוץ?
כי בחוץ הדחפים חזקים יותר והתמורה של החיכוי נראית לו קטנה יותר. ריח של כלב אחר או חתול שווים לו הרבה יותר מחטיף. בחוץ צריך להתחיל ברמה קלה מאוד, עם פרס חזק, ולבנות מחדש. זה חלק רגיל מביסוס של כל התנהגות.
מאלף כלבים מאז 2010, 16 שנות ניסיון. מאלף בתנאי פנסיון לתושבי המרכז והשרון, ועובד עם כל כלב באופן אישי. מה שכתוב כאן הוא מה שאני רואה ועושה כל יום, ולא תרגום של אתר מחו"ל.
רוצים שאסתכל על המצב של הכלב שלכם?
השאירו שם וטלפון, ואני חוזר אליכם בעצמי, בדרך כלל באותו יום. בשיחה תשמעו איך שלושה שבועות של אילוף בתנאי פנסיון אצלי ייראו עבור הכלב שלכם, ונקבע ביקור לראות את המקום.
- חוזר אליכם בעצמי, לא מזכירה ולא מוקד
- זמין בטלפון לכל שאלה, גם במהלך האילוף וגם אחריו
- אפשר לבוא לראות את המקום לפני שמחליטים
לאחר טיולים ארוכים מאד של כמעט שעה היא לא הייתה עושה צרכים בחוץ ורק בבית , לא האמנו שמישהו יוכל לעזור לנו בעניין, עד שהגענו למתי ועדיין היינו סקפטיים...
דילן וניב מיבנה, צ'לסי, יורקשייריתהגעתי אל מתי סקפטית ובעיקר חרדה לגורלו של טומי, הקוואליר החמוד שלי. אחרי לא מעט פגישות יעוץ והתחלה של תהליכי אילוף בכל מיני מקומות כבר הייתי מותשת ומיואשת...
איילה דוידוביץ', טומי, קוואליר
להמשיך לקרוא
למידה מילת שחרור מילת שחרור היא מילה קבועה שאומרת לכלב שהפקודה הסתיימה ושהוא חופשי לזוז, לאכול או לצאת, ובלעדיה הכלב לומד לסיים את הפקודה בעצמו. 
רגש ומצב תסכול תסכול הוא מצב רגשי שבו הכלב רוצה משהו או מצפה למשהו, ומשהו חוסם אותו או שהדבר לא מגיע, ומתבטא בנביחות, ביבבות, בקפיצות, בנשיכות קלות ולפעמים בתוקפנות. 
התנהגות חכה בדלת חכה בדלת היא הרגל שבו הכלב עוצר לפני דלת פתוחה, שער או דלת רכב, ולא עובר אותה עד שמקבל מילת שחרור, גם כשהדלת כבר פתוחה לרווחה. 
התנהגות סולם האזהרות סולם האזהרות הוא רצף הסימנים שכלב מראה לפני נשיכה, מהסתכלות הצידה וליקוק שפתיים ועד נהמה, ודיכוי של שלב מוחק את ההתראה ולא את הכוונה. 
התנהגות דחף רעייה דחף רעייה הוא הנטייה התורשתית של כלבי רועים לאסוף, להקיף ולהזיז דברים שזזים, בעזרת נעיצת מבט, התגנבות, ריצה מסביב ולפעמים צביטה בעקבים, גם כשאין כבשים בסביבה.