אילוף ביישון פריזה

ביישון פריזה הוא כלב שנבנה כדי לשמח אנשים, והוא עושה את זה טוב. הוא לרוב חברותי עם כולם, אוהב ילדים, אוהב אורחים, ולומד טריקים מהר. ובגלל זה בדיוק בעלים רבים מופתעים כשהם מגלים שגם בגיל שנה וחצי הוא עדיין עושה פיפי מאחורי הספה, בוכה בכל פעם שהם יוצאים, ונוהם כשמנסים לסרק אותו. כמעט אף אחד מהדברים האלה הוא לא בעיה של אופי. הם בעיות של שגרה שאף אחד לא בנה.

בשביל מה גידלו את הביישון, ומה זה אומר בדירה ישראלית?

הביישון הוא צאצא של כלבים קטנים ממשפחת כלבי המים של אזור הים התיכון. הוא היה כלב חברה של מלחים ושל אצולה, ומאוחר יותר גם כלב של קרקס ושל מופעי רחוב, בגלל השמחה והיכולת שלו ללמוד טריקים. כלב טוב לתפקידים האלה צריך לאהוב אנשים, להיות קשוב להם, ולהיות קל להנעה.

בדירה ישראלית, התכונות האלה נראות ככה. האהבה לאנשים הופכת לכלב שקשה לו מאוד להישאר לבד. הקשב הופך לכלב שלומד מהר מה מביא יחס, כולל נביחה, קפיצה וגניבת גרב. והגוף הקטן, עם הפרווה המתולתלת והלבנה, הופך לכלב שמורם, מסורק ומטופל הרבה, לא תמיד בדרך שהוא אוהב.

ויש עוד דבר. כי הוא קטן ונחמד, קל לוותר לו. כלב של חמישה קילו שעושה פיפי על השטיח לא מרגיש כמו בעיה דחופה, וכלב של חמישה קילו שנובח כשיוצאים לא מפיל את הדלת. אז הבעיות מחכות, ומתחזקות.

עם מה בעלים של ביישון מתקשרים אליי?

בראש הרשימה נקיון שלא נסגר. אחריו קושי להישאר לבד, עם נביחות, יבבות ולפעמים תאונות רק כשאין אף אחד בבית. אחר כך נביחות על הדלת, על המדרגות ועל רעשים. רגישות לטיפוח, עם נהמות ונשיכות בזמן סירוק, רחצה וחיתוך ציפורניים. וקפיצות על אורחים מרוב שמחה.

ההבחנה הראשונה שאני עושה היא בנקיון: כלב שלא הבין איפה עושים, לעומת כלב שהבין אבל עושה בבית במצבים מסוימים. ביישון שעושה בכל מקום ובכל שעה עוד לא למד, והוא צריך לוח זמנים והשגחה. ביישון שנקי כשאתם בבית ועושה רק כשאתם יוצאים, אולי לא מתמודד עם הלבד, וזה סיפור אחר. ביישון שעושה טיפות כשמתכופפים אליו, מגיב להתרגשות. כל אחד מהם צריך טיפול שונה.

וההבחנה השנייה היא בטיפוח: כלב שלא אוהב את המברשת, לעומת כלב שכואב לו. פרווה מסובכת שנמשכת בזמן סירוק כואבת באמת, ולכן כלב שנוהם על המברשת לא תמיד עושה דווקא. סירוק קבוע וקצר מונע סבכים, ומונע את המאבק.

איך מאלפים ביישון, ומה המנוע שלו?

המנוע שלו הוא אוכל ואנשים. ביישון הוא כלב שקל להניע בחיזוק חיובי, והוא לרוב נהנה מלמידה. מה שעובד הוא אימונים קצרים, שלוש עד חמש דקות, כמה פעמים ביום, עם פרסים קטנים מאוד, כי הבטן קטנה.

והשמחה שלו היא חלק מהאימון, לא מכשול. ביישון שקופץ על כל אורח עושה את זה כי הוא באמת שמח, ובגלל שהוא קטן ומתוק, כל אורח מתכופף ומלטף אותו בדיוק ברגע הקפיצה. ככה קפיצה על אנשים הופכת להרגל קבוע. הפתרון הוא לא לכבות את השמחה, אלא לתת לה כתובת: ישיבה ליד הדלת שמביאה ליטוף, ואורחים שמחכים שארבע הכפות יהיו על הרצפה. אחרי כמה שבועות של אותו כלל אצל כולם, הביישון ממשיך לשמוח, רק מהרצפה.

הוא רגיש לטון, ולכן צעקות לא עוזרות. הן מלמדות אותו להיבהל, לא מה לעשות. ומה שהכי חשוב: עקביות. ביישון מגלה מהר מאוד איזה בן משפחה מרים אותו כשהוא נובח, ואיזה נותן חטיף כשהוא מבקש. כלל אחד לכל הבית שווה יותר מכל טכניקה.

מה עושים מחר בבוקר

1. בונים לוח זמנים לנקיון: יציאה כל שעתיים בזמן שהוא ער, ומיד אחרי שינה, אוכל ומשחק. פרס מיידי בחוץ.
2. מגבילים את המרחב בבית בזמן שאין השגחה. לול, חדר אחד או שער, עד שהנקיון יציב.
3. מתחילים פרידות קצרות: יציאה מהחדר לחצי דקה, חזרה בשקט, בלי טקס. מגדילים בהדרגה.
4. מברישים דקה ביום, עם פרס על כל כמה תנועות, ומפסיקים לפני שהוא מתחיל להתנגד.
5. בכניסה הביתה, מתייחסים אליו רק כשארבע הכפות על הרצפה.

מה לא לעשות

לא להעניש תאונה בבית, ובטח לא לשפשף לו את האף בה. זה מלמד אותו להסתתר כשהוא עושה, לא לעשות בחוץ. לא לעשות טקס גדול של פרידה וחזרה, כי זה מגדיל את הרגע עצמו. ולא לסרק סבך גדול בכוח. אם הפרווה כבר מסובכת, עדיף לפנות למספרה ולהתחיל מחדש מפרווה קצרה.

ביישון לבד בבית: איך מלמדים כלב חברה להיות בלי חברה?

לאט, ובצעדים קטנים מאוד. הביישון גודל להיות עם אנשים, ולכן רבים מהם מתקשים להישאר לבד יותר מאשר גזעים אחרים. זה לא אומר שהוא לא יכול ללמוד. זה אומר שצריך ללמד אותו, ולא להניח שזה יבוא מעצמו.

מתחילים מפרידות שאורכן שניות, כשהכלב רגוע ועייף אחרי טיול. משאירים צעצוע מזון שהוא אוהב, יוצאים בלי מילה, וחוזרים לפני שהוא מתחיל לבכות. מגדילים לאט, ולא קופצים מחמש דקות לשלוש שעות. במקביל, מלמדים אותו לנוח במקום משלו גם כשאתם בבית, כדי שלא יהיה צמוד אליכם כל רגע.

אם הוא מתחיל לבכות מיד, הורס, עושה צרכים או לא נוגע באוכל כשאתם לא שם, ייתכן שזו חרדת נטישה, ושם העבודה מורכבת יותר. כמה שעות אפשר בכלל להשאיר כלב לבד, ואיך מתכננים את זה, מוסבר בעמוד על כמה שעות אפשר להשאיר כלב לבד.

כמה פעילות ועבודה לראש ביישון צריך?

ביישון בוגר ובריא צריך לרוב שניים או שלושה טיולים ביום, של עשרים עד שלושים דקות, עם זמן להריח. הוא לא צריך ריצות ארוכות, אבל הוא כן צריך לצאת מהבית, לפגוש את העולם ולהשתמש באף. כלב שיוצא רק לשתי דקות ליד הבניין יחפש עבודה בבית.

הוא גם נהנה מאוד מעבודה לראש: למידת טריקים, חיפוש חטיפים, צעצועי מזון. ביישונים רבים לומדים בשמחה עשרות תרגילים, וכל תרגיל חדש הוא עשר דקות של עייפות טובה.

בקיץ, גוף קטן מתחמם מהר, והמדרכה קרובה אליו. טיולים בבוקר מוקדם ובערב, ובדיקה של חום האספלט בכף היד. ובחורף, פרווה לבנה ומתולתלת סופגת בוץ ומים, וזה בדיוק הזמן שבו חשוב שהוא יהיה רגיל לניגוב כפות ולמגבת.

איך מרגילים ביישון לטיפוח ולמגע?

ביישון צריך טיפוח קבוע כל חייו: הברשה, רחצה, תספורת, ניקוי סביב העיניים וחיתוך ציפורניים. כלב שלא אוהב מגע יחווה את כל אלה כמאבק, שוב ושוב. לכן הרגלת טיפול היא לא תוספת אצל הביישון, היא חלק מהאילוף הבסיסי.

מתחילים מוקדם, מגיל גור, אבל גם בוגר מתקדם. נגיעה בכף, פרס, שחרור. נגיעה באוזן, פרס, שחרור. הצגת המברשת, פרס. תנועה אחת, פרס. עמידה על מגבת על שולחן נמוך, פרס. כל זה בקטעים של דקה, כשהכלב יכול להתרחק אם הוא רוצה. כלב שיודע שיש לו אפשרות לצאת, נשאר לרוב יותר זמן.

מה לבדוק עם הווטרינר לפני שמאשימים את האופי?

אצל ביישון יש כמה דברים שאני מבקש לבדוק לפני שאני עובד על התנהגות. העור והאלרגיות, שנפוצים בגזע ומופיעים כגירוד, ליקוק כפות ואדמומיות, ויכולים לגרום לחוסר שקט ולרגישות למגע. דרכי השתן, כי תאונות פתאומיות, השתנה תכופה או דם בשתן הם סיבה לבדיקה, לא לאילוף. השיניים, שבפה קטן נוטות לבעיות. והברכיים, כי כלב שמדלג על רגל אחורית או לא רוצה לקפוץ מהספה יכול לסבול מכאב.

כלל שאני חוזר עליו: נקיון שהתקלקל פתאום אצל כלב שהיה נקי, ונהמה חדשה על מגע אצל כלב שלא נהם קודם, הם קודם כל שאלות לווטרינר.

כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בשלושה שבועות אצלי?

נקיון אצל ביישון נסגר לרוב בתוך כמה שבועות של לוח זמנים עקבי, אבל מחייב את כל הבית. הרגלת טיפוח מראה התקדמות בתוך שבועות, וממשיכה כל החיים. קושי להישאר לבד הוא עבודה הדרגתית, של שבועות עד חודשים.

באילוף בתנאי פנסיון ביישון מקבל שלושה אימונים ביום, טיולים יומיומיים ושגרה צפויה, ולרוב הוא לומד את שש הפקודות בשמחה. אבל הנקיון והלבד הם דברים שנקבעים בבית שלכם, בדלת שלכם ובשעות שלכם. לכן במפגש איתכם אחרי שבועיים ובמפגש המסירה בסיום, אני בונה איתכם את לוח הזמנים ואת השגרה שימשיכו את מה שהתחיל אצלי.

ומתי זה כבר גדול ממה שמסדרים לבד? כשהוא במצוקה אמיתית בכל פעם שאתם יוצאים, כשהוא נושך בזמן טיפוח, או כשנקיון לא התקדם אחרי חודשים של עבודה עקבית.