אילוף יורקשייר טרייר

יורקשייר טרייר נראה כמו כלב של סלון, וזו הטעות הראשונה שעושים איתו. בתוך שלושה קילו יש טרייר שלם: כלב שגודל לצוד עכברושים, שלא מתבייש להביע דעה, ושלומד מהר מאוד מה עובד לו בבית. רוב היורקשיירים שבעליהם מתקשרים אליי הם לא כלבים בעייתיים. הם כלבים שלמדו שכל נביחה מביאה יחס וכל נהמה מביאה שקט.

בשביל מה גידלו את היורקשייר, ומה זה אומר בדירה ישראלית?

היורקשייר גודל באנגליה כטרייר עבודה, כלב שתפקידו לאתר ולתפוס מכרסמים במחסנים ובמפעלים. רק מאוחר יותר הוא הפך לכלב חברה. מהשורשים האלה נשארו כמה תכונות שאני פוגש אצל רוב היורקשיירים: ערנות גבוהה לכל רעש, אומץ שלא תואם את הגודל, ונכונות לפעול לבד בלי לחכות להוראה.

בדירה ישראלית, עם מדרגות משותפות, דלתות שנטרקות ושכנים שעוברים, הערנות הזאת הופכת לנביחה. האומץ הופך לכלב שמתייצב מול רועה גרמני ברחוב. והעצמאות הופכת לכלב שמחליט מתי מרימים אותו, מתי מסרקים אותו ומי יושב על הספה.

ויש עוד שכבה. כי הוא קטן, קל לסחוב אותו לכל מקום, ולכן הרבה יורקשיירים עוברים את רוב החיים על הידיים. כלב שלא הולך על הרגליים לא לומד להתמודד עם העולם בעצמו, וכשהוא כן על הרצפה הוא מרגיש חשוף. הרבה מהפחדים שאני רואה ביורקשיירים בוגרים מתחילים כאן.

עם מה בעלים של יורקשייר מתקשרים אליי?

הרשימה קבועה למדי. נביחות על הדלת, על המדרגות ועל כל כלב שעובר בחלון. נקיון בבית שלא נסגר גם בגיל שנה או שנתיים. נהמה ונשיכה כשמרימים או נוגעים בו, בעיקר בזמן סירוק, ניגוב רגליים או הלבשת רתמה. שמירה על הספה, על המיטה או על אחד מבני הבית. ותגובה של התפרצות כלפי כלבים גדולים ברחוב.

ההבחנה שמשנה את הטיפול היא בין נביחה של התרעה לבין נביחת דרישה. יורקשייר שנובח כשמישהו עולה במדרגות מתריע. יורקשייר שנובח עליכם כשאתם יושבים לאכול דורש. הראשון צריך ללמוד שאחרי התרעה אחת חוזרים אליכם ומקבלים משהו. השני צריך שהנביחה תפסיק לעבוד לגמרי, כולל ה”די כבר” שבעיניו הוא עדיין תשובה.

וגם בנהמה כשמרימים יש שני מקרים שונים. כלב שנוהם כי הרימו אותו פתאום מאחור לומד שהידיים מגיעות בלי אזהרה. כלב שנוהם כשמנסים להוריד אותו מהספה שומר על מקום. הראשון צריך הרמה צפויה ומוסכמת. השני צריך שהספה תהיה בהזמנה, ולא ברירת מחדל.

איך מאלפים יורקשייר, ולמה כלב קטן צריך אותם כללים כמו כלב גדול?

מאלפים אותו בדיוק כמו כלב גדול: אותן פקודות, אותם גבולות, אותו חיזוק חיובי. ההבדל הוא בגודל הפרס ובאורך האימון. יורקשייר לומד מהר, הוא לרוב מונע מאוכל ומתשומת לב, אבל הוא מתעייף ומשתעמם מחזרות. שלוש עד חמש דקות, כמה פעמים ביום, עם פרסים בגודל של חצי גרגר.

הסיבה שכלבים קטנים נשארים לא מאולפים היא לא שהם קשים. היא שההתנהגות שלהם לא מפריעה מספיק. כלב של שלושה קילו שקופץ על אורח לא מפיל אותו, אז אף אחד לא מתקן. כלב קטן שמושך ברצועה לא מזיז אף אחד, אז אף אחד לא מלמד הליכה. אחרי שנה יש כלב שאף אחד לא ביקש ממנו כלום, ולכן הוא מחליט לבד. על ההבדלים האלה יש עמוד שלם על אילוף כלב קטן מול כלב גדול.

מה עושים מחר בבוקר

1. מורידים אותו לרצפה. בבית, בכניסה לבניין ובטיול הוא הולך על הרגליים, אלא אם יש סיבה אמיתית להרים.
2. בוחרים מילה קבועה לפני הרמה, אומרים אותה, ומחכים שהוא יבוא. מרימים רק כשהוא ניגש.
3. קובעים לו מקום מנוחה משלו, מזרן או מיטה קטנה, ומתגמלים כל פעם שהוא הולך אליו בעצמו.
4. בזמן שאתם בבית, מגבילים את הגישה לחלון ולדלת. וילון, שער קטן או סגירת חדר מורידים עשרות נביחות ביום.
5. מתחילים לוח זמנים לנקיון: יציאה מיד אחרי שינה, אחרי אוכל ואחרי משחק, ופרס בתוך שנייה מהסיום בחוץ.

מה לא לעשות

לא להרים אותו כל פעם שמתקרב כלב גדול. זה מלמד אותו שכלבים הם סכנה, ומעמיד אותו בגובה הפנים של הכלב השני, מקום שבו הוא נובח ונראה מאיים. עדיף לעבור לצד השני של הרחוב או להגדיל מרחק. לא לצחוק כשהוא נוהם, כי זה מחזק את מה שאתם הכי לא רוצים. ולא לוותר על אילוף בגלל שהוא “רק כלב קטן”. כלב קטן שנושך את הנכד הוא כבר לא קטן.

כמה פעילות ועבודה לראש יורקשייר צריך?

יותר ממה שנדמה. יורקשייר בוגר ובריא צריך לרוב שניים או שלושה טיולים ביום, של עשרים עד שלושים דקות, עם הרבה זמן הרחה. הטיול הזה הוא לא רק לצרכים, הוא המקום שבו הראש שלו עובד. כלב שיוצא רק לשתי דקות ליד הבניין יחפש עבודה בבית, ולרוב ימצא אותה בנביחה.

הוא גם צריך עבודה לאף ולפה, כי הוא טרייר. חיפוש חטיפים מפוזרים בסלון, צעצוע מזון עם חלק מהארוחה, ומשחק משיכה קצר עם כללים, כלומר הוא משחרר כשמבקשים ומתחיל מחדש רק כשמזמינים. העשרה של עשר דקות מעייפת אותו יותר מעוד סיבוב ברחוב.

בקיץ, גוף קטן מתחמם מהר, והמדרכה קרובה אליו מאוד. טיולים בבוקר מוקדם ובערב, בדיקה של חום האספלט בכף היד, ופעילות בבית בצהריים. ובחורף, יורקשייר קצוץ עלול לסרב לצאת לגשם. אל תוותרו על הטיול, קצרו אותו ובחרו מקום מוגן.

למה היורקשייר מתפרץ דווקא על כלבים גדולים?

כי מבחינתו, כלב גדול שמתקרב הוא מצב שאין לו ממנו מוצא. הוא קטן, הוא קשור ברצועה, ולא פעם מישהו כבר הרים אותו באמצע. אז הוא עושה את הדבר היחיד שעבד לו בעבר: נובח, קופץ קדימה ומנסה להבריח. לרוב זה פחד, לא אומץ, גם אם זה נראה כמו כלב שמחפש ריב.

מה שעוזר הוא מרחק ושליטה בקצב. מזהים את המרחק שבו הוא רואה כלב גדול ועדיין מסוגל לקחת חטיף, ושם עוצרים, מתגמלים כל מבט רגוע, וממשיכים הלאה. לא מתקרבים “כדי שיתרגל”, ולא מכניסים אותו לגינת כלבים עמוסה בכלבים גדולים. כלב קטן שנדרס פעם אחת במשחק של כלבים כבדים לומד לפחד מכולם. אם ההתפרצויות כבר חזקות, העבודה דומה מאוד למה שמתואר בעמוד על כלב שמתפרץ על כלבים אחרים בטיול.

מה לבדוק עם הווטרינר לפני שמאשימים את האופי?

אצל יורקשייר יש כמה דברים שאני מבקש לבדוק לפני שאני עובד על התנהגות. הראשון הוא הברכיים. בגזעים קטנים יש נטייה לפריקה של פיקת הברך, וזה מופיע כדילוג על רגל אחורית, כלב שמסרב לקפוץ מהספה, או נהמה כשנוגעים ברגליים. כלב שכואב לו לא נוהם כי הוא עקשן.

השני הוא השיניים והפה. בפה קטן השיניים צפופות, ובעיות בחניכיים נפוצות. כלב שמסרב לאוכל קשה, לועס בצד אחד או לא נותן לגעת בפנים צריך בדיקה. השלישי הוא קנה הנשימה. אצל חלק מהכלבים הקטנים קולר שנמשך לוחץ על הצוואר, ושיעול שחוזר בזמן משיכה הוא סיבה לשאול את הווטרינר אם לעבור לרתמה. ובאופן כללי, נקיון שהתקלקל פתאום אצל כלב שהיה נקי הוא שאלה לווטרינר לפני שהוא שאלה לאילוף.

רגישות למגע נבנית גם מכאב וגם מחוויות רעות בטיפוח. לכן כדאי ללמד אותו הרגלת טיפול עוד לפני שהוא צריך אותה: נגיעה בכף, פרס, שחרור. נגיעה באוזן, פרס, שחרור. כך הסירוק והביקור אצל הווטרינר הופכים לשגרה ולא למאבק.

כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בשלושה שבועות אצלי?

נקיון אצל יורקשייר נסגר לרוב בתוך כמה שבועות של לוח זמנים עקבי, אבל הוא מחייב את כל הבית, כי תאונה אחת שלא שמו לב אליה מחזירה צעד אחורה. נביחה על הדלת יורדת בהדרגה ברגע שהגישה לחלון מנוהלת והשקט מתוגמל. נהמה על הרמה משתנה מהר כשההרמה הופכת לצפויה, לפעמים בתוך שבוע או שבועיים. שמירה על ספה או על אדם לוקחת יותר, כי היא קשורה לכל הסדר בבית.

באילוף בתנאי פנסיון יורקשייר נמצא שלושה שבועות בסביבה שבה אף אחד לא מרים אותו בלי סיבה, הוא הולך על הרגליים, יוצא לטיולים יומיומיים ועובד איתי שלוש פעמים ביום. הרבה יורקשיירים מפתיעים את הבעלים שלהם בכמה שהם מסוגלים, ברגע שמבקשים מהם. אבל החלק החשוב קורה במפגש איתכם אחרי שבועיים ובמפגש המסירה בסיום, כי אם הבית ממשיך להרים אותו לכל בעיה, הוא יחזור להחליט לבד.

ומתי זה כבר גדול ממה שמסדרים לבד? כשהוא נושך בני משפחה, כשיש ילדים קטנים בבית והנהמות מתרבות, או כשאתם מוצאים את עצמכם מתכננים את היום סביב מה שמרגיז אותו. יורקשייר הוא כלב קטן, וזה בדיוק למה קל לדחות את הטיפול. אל תדחו אותו.