אילוף רוטוויילר

רוטוויילר הוא כלב שאנשים מחליטים עליו משהו לפני שהם פוגשים אותו. חלק רואים כלב מסוכן, חלק רואים שומר מושלם, ושני הצדדים מפספסים את הכלב עצמו. במה שאני רואה, רוטוויילר מאוזן הוא כלב רגוע, יציב ונאמן מאוד. רוטוויילר שלא קיבל מה שהוא צריך הוא כלב של ארבעים וחמישה קילו שמחליט לבד מה מסוכן. ההבדל בין השניים הוא כמעט כולו בשנתיים הראשונות.

בשביל מה גידלו את הרוטוויילר, ומה זה אומר בבית ישראלי?

הרוטוויילר גודל ככלב שמוביל בקר ושומר עליו, ואחר כך גם ככלב שמירה ועבודה. כלב טוב לתפקידים האלה הוא חזק, בטוח בעצמו, מסוגל לשלוט בבעלי חיים גדולים ממנו, ושומר על מה ששייך לו. הוא גם כלב שקשור מאוד לאנשים שלו, וחשדן כלפי מי שאינו מהם.

בבית, התכונות האלה נראות ככה. הכוח הופך למשיכה ברצועה שמסוגלת להפיל מבוגר. הביטחון העצמי הופך לכלב שבודק גבולות בגיל ההתבגרות. והשמירה הופכת לכלב שנובח על כל מי שעובר ליד הגדר, וחושד בכל אורח שנכנס.

ובישראל יש לזה שכבה נוספת. רוטוויילר נמנה עם הגזעים שהחוק מגדיר כמסוכנים, ויש לזה השלכות בשגרה, כמו רצועה ומחסום פה בשטח ציבורי. את הדרישות המדויקות והעדכניות בודקים מול השירות הווטרינרי ברשות המקומית. מבחינתי זה אומר דבר אחד: כלב שהולך עם מחסום חייב לאהוב אותו, וכלב חזק חייב ללכת ברצועה רפויה. אלה לא תרגילים מתקדמים, אלה הבסיס.

עם מה בעלים של רוטוויילר מתקשרים אליי?

משיכה ברצועה, התפרצויות על כלבים אחרים בטיול, נביחה טריטוריאלית על הגדר ועל הדלת, חשדנות כלפי אורחים, רכושנות על אוכל או על מקום, ומשחק פיזי מדי עם ילדים. ולפעמים, שיחה שקשה לבעלים להתחיל: הם מתחילים לפחד מהכלב שלהם.

הפחד הזה הוא מידע חשוב, ואני לוקח אותו ברצינות. בעלים שמפחדים מתחילים להתנהג אחרת: לוותר על טיולים, לא לגעת בקערה, להימנע מאורחים. הכלב לומד מכל אחד מהשינויים האלה, ובדרך כלל לומד את הדבר הלא נכון.

ההבחנה הראשונה שאני עושה היא בין שמירה לפחד. רוטוויילר שנובח על אורח, עומד יציב ומחכה לראות מה תעשו, שומר. רוטוויילר שנובח, נסוג אחורה, מוריד את הזנב ואז מתקדם בבת אחת, מפחד. מבחוץ שניהם נראים מאיימים. בפנים, הראשון צריך ללמוד לחזור אליכם אחרי ההתרעה, והשני צריך לבנות ביטחון לאט, מרחוק. עונש על השני יכול להפוך פחד לתוקפנות.

איך מאלפים כלב חזק בלי מאבק כוח?

ברוגע, בעקביות, ובלי לנסות לנצח אותו פיזית. הרוטוויילר הוא כלב שבנוי לעמוד מול לחץ, ולכן לחץ פיזי מולו נוטה להסלים, לא לפתור. ובעלים שמנסים לנצח כלב של ארבעים וחמישה קילו בכוח, בסוף מפסידים, או גרוע מזה, מלמדים אותו שהידיים שלהם הן איום.

מה שעובד הוא שגרה ברורה וגבולות שמסומנים בשקט. הרוטוויילר מעריך סדר. הוא לרוב מונע מאוכל ומצעצועים, וטווח הקשב שלו טוב, אז אפשר לעבוד איתו אימונים של חמש עד עשר דקות. והוא רגיש יותר ממה שהוא נראה. כלב גדול ושקט שמשפיל מבט אחרי צעקה לא מכבד אתכם יותר, הוא רק נסגר.

וחשוב לדעת לקרוא אותו. רוטוויילר מאותת לפני שהוא מגיב, אבל האותות שלו עדינים: גוף שמתקשח, מבט שננעל, פה שנסגר. כל בעלים של רוטוויילר צריך להכיר את סולם האזהרות, כי לעצור בשלב השני שווה יותר מכל תיקון בשלב השישי.

מה עושים מחר בבוקר

1. מתחילים הרגלה למחסום פה כמשחק: ממרח בתחתית, האף נכנס ויוצא, שנייה אחת. עשר חזרות.
2. עוברים לרתמה עם חיבור קדמי, שמפחיתה את הכוח של המשיכה בזמן שלומדים הליכה רפויה.
3. מלמדים החלפה ליד הקערה: אתם עוברים ליד, זורקים לתוכה משהו טוב, וממשיכים. בלי לקחת ובלי לגעת.
4. מגבילים את הגישה לגדר ולחלון כשאין מי שישגיח, כדי שהנביחה לא תתורגל כל היום.
5. רושמים את המרחק שבו הוא עדיין רגוע כשהוא רואה כלב אחר. זאת נקודת ההתחלה של כל העבודה על תגובות.

מה לא לעשות

לא להשתמש בקולר חנק, דוקרנים או חשמל כדי לשלוט בכוח שלו. אצל כלב עם נטייה לשמירה, כאב שמופיע בדיוק כשהוא רואה כלב או אדם עלול לקשר את הכלב או האדם לכאב, וזה הכיוון ההפוך ממה שרוצים. לא להעניש נהימה. ולא להכניס אותו לגינת כלבים עמוסה כדי שילמד להסתדר, אם הוא כבר מגיב לכלבים.

למה סוציאליזציה היא לא בחירה אצל רוטוויילר?

כי כלב שומר שלא הכיר את העולם מחליט לבד מה מסוכן בו. סוציאליזציה היא לא להכיר כמה שיותר כלבים. היא ללמוד, בקצב שלו, שאנשים זרים, ילדים, אופניים, מטריות ורעשים הם חלק רגיל מהחיים. אצל רוב הכלבים זה חשוב. אצל כלב שגודל לחשוד בזרים, זה מה שמפריד בין שומר רגוע לכלב מתוח.

הזמן הכי טוב לזה הוא חלון הסוציאליזציה של הגור, בחודשים הראשונים. אבל זה לא נגמר שם. רוטוויילר מתבגר לאט, ובגיל ההתבגרות הוא עשוי לפתח חשדנות חדשה גם כלפי דברים שהכיר. לכן ממשיכים לחשוף אותו בעדינות, בקצב שלו, לאורך כל השנתיים הראשונות.

ומה עושים עם רוטוויילר בוגר שלא קיבל את זה? עובדים מרחוק. מוצאים את המרחק שבו הוא רואה את מה שמלחיץ אותו ועדיין לוקח אוכל, ומשם בונים. זה איטי, וזה עובד יותר טוב מכל דבר אחר שאני מכיר. מה שלא עובד הוא להציף אותו: לקחת רוטוויילר חשדן לקניון בשישי בצהריים כדי שיתרגל. כלב שמוצף לא לומד שהעולם בטוח, הוא לומד שהעולם מוצף, ולפעמים גם שהבעלים שלו לא מוציאים אותו משם.

רוטוויילר בבית עם ילדים ואורחים: מה הכללים?

רוטוויילרים רבים קשורים מאוד לילדים של המשפחה, וזה אחד הדברים היפים בגזע. אבל הקשר הזה הוא גם מקור של בעיה שבעלים לא צופים: כלב שומר שרואה ילד אחר נאבק עם הילד שלו בצחוק, עלול לקרוא את זה כאיום. ילדים שמשחקים היאבקות, חברים שרצים בצעקות בחצר, ויום הולדת עם שלושים ילדים, הם מצבים שבהם הרוטוויילר לא אמור להיות בתוך הבלגן.

הכללים שאני נותן לכל בית עם רוטוויילר פשוטים:

המצב	מה עושים
אורחים נכנסים	הכלב על המזרן או בחדר אחר עד שכולם ישבו. אחר כך היכרות רגועה, ברצועה אם צריך
ילדים אורחים בבית	הכלב לא בתוך המשחק. מקום שקט עם לעיסה, או מאחורי שער
הכלב אוכל או לועס	אף אחד לא מתקרב, ובטח לא ילדים
הכלב ישן במקום שלו	מעירים אותו בקול, לא במגע

אף אחד מהכללים האלה לא אומר שהכלב מסוכן. הם אומרים שכלב גדול וחזק צריך לקבל החלטות קלות, ולא להיות מוצב שוב ושוב במצבים שבהם הוא צריך להחליט לבד.

כמה פעילות הוא צריך, ומה לבדוק עם הווטרינר?

רוטוויילר בוגר ובריא צריך לרוב שעה עד שעה וחצי של פעילות ביום, ועוד עבודה לראש. טיול הרחה רגוע, אימון קצר, ומשחקי חיפוש. מה שהוא צריך פחות הוא ריצות ארוכות של כלב צעיר על אספלט, ועל זה כדאי להתייעץ עם הווטרינר בזמן שהוא עוד גדל.

בקיץ, פרווה שחורה סופגת חום, וגוף כבד מתקשה להתקרר. הטיולים עוברים לשעות הקרירות, והעבודה באמצע היום עוברת הביתה.

מבחינה רפואית, אצל רוטוויילר אני שם לב במיוחד למפרקים. כלב שקם לאט, מהסס במדרגות, או נוהם כשנוגעים לו באגן או במרפקים, צריך בדיקה אצל הווטרינר לפני שאני עובד על ההתנהגות. כאב אצל כלב חזק הוא אחד הגורמים הנפוצים לתגובות שנראות כמו תוקפנות. וגם משקל, כי כל קילו עודף מעמיס על אותם מפרקים.

כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בשלושה שבועות אצלי?

הליכה ברצועה רפויה והרגלה למחסום משתנות בדרך כלל בתוך שבועות. נביחה על הגדר יורדת כשהגישה מנוהלת והתרגול קבוע. תגובות לכלבים ולזרים הן עבודה של חודשים, והיא תלויה בכמה זמן הכלב תרגל אותן ובמה עומד מאחוריהן.

באילוף בתנאי פנסיון רוטוויילר מקבל שלושה אימונים ביום, טיולים יומיומיים, ושגרה עם גבולות ברורים, וזה לרוב מתאים לו מאוד. אבל אני אומר את זה בפשטות: אני לא מבטיח שכלב שנשך לא ינשוך שוב. אני עובד על מה שגורם לתגובה, בונה כלים, ומלמד אתכם לקרוא אותו. במפגש איתכם אחרי שבועיים ובמפגש המסירה בסיום, חלק גדול מהעבודה הוא על הביטחון שלכם ליד הכלב, כי רוטוויילר מרגיש מתי הידיים על הרצועה רועדות.

ומתי זה כבר גדול ממה שמסדרים לבד? כשהייתה נשיכה, כשאתם מפחדים מהכלב, או כשהוא חזק מדי בשביל מי שמוציא אותו. בכל אחד מאלה, אל תחכו.