אילוף אקיטה

אקיטה הוא כלב שלא צריך להוכיח לאף אחד כלום. הוא לרוב שקט בבית, לא נובח בלי סיבה, ולא רודף אחרי אנשים כדי שילטפו אותו. הוא נאמן מאוד למשפחה שלו, ומתייחס בזהירות לכל מי שמחוצה לה. בעלים שמגיעים אליי עם אקיטה מתארים לרוב כלב מרשים ושקט, שמשהו בו השתנה סביב גיל שנה וחצי: הוא התחיל להתפרץ על כלבים, לנהום מעל עצם, או לעמוד מול אורחים כאילו הם צריכים רשות להיכנס.

בשביל מה גידלו את האקיטה, ומה זה אומר באקלים ישראלי?

האקיטה גודל ביפן, באזורים הרריים וקרים, ככלב ציד של חיות גדולות וככלב שמירה. בהמשך הדרך, בתקופות מסוימות, הוא גם שימש לקרבות כלבים, ומשם התפתחה לאורך זמן הפרדה בין הקו היפני לקו האמריקאי. כלב טוב לתפקידים האלה הוא חזק, עצמאי, שקט, אמיץ, ומחליט בעצמו. הוא גם קשור מאוד לאנשים שלו, אבל לא בדרך של כלב שרוצה לרצות.

בבית ישראלי, התכונות האלה נראות ככה. העצמאות הופכת לכלב שלא תמיד בא כשקוראים לו. השמירה הופכת לחשדנות כלפי זרים ולשמירה על הבית, על הרכב ועל הילדים. והאופי שלו מול כלבים אחרים הופך לתגובה ברחוב, ולפעמים למריבות עם כלב אחר בבית.

והאקלים מוסיף שכבה כבדה. לאקיטה יש פרווה כפולה ועבה, שגודלה לשלג. בקיץ הישראלי, חלק גדול מהיום פשוט חם מדי בשבילו לכל פעילות בחוץ. אקיטה שנשכב באמצע טיול באוגוסט, מסרב להמשיך או מחפש כל צל, לא עקשן. הוא חם, ולפעמים בסכנה. כל התכנון של הפעילות שלו מתחיל מהשאלה מתי קריר מספיק. הפירוט המלא נמצא בעמוד על חום, קיץ ומתי לא לאמן.

עם מה בעלים של אקיטה מתקשרים אליי?

בראש הרשימה התפרצות על כלבים אחרים בטיול. אחריה רכושנות על אוכל, עצמות, צעצועים ולפעמים מקום. חשדנות כלפי אורחים, עם חסימה בכניסה או נהמה. משיכה חזקה ברצועה. מריבות עם כלב נוסף בבית, במיוחד מאותו מין. וכלב שלא בא כשקוראים לו, במיוחד כשיש חתול באופק.

ההבחנה הראשונה שאני עושה היא בין חוסר סובלנות לבין פחד. אקיטה שמתקשח, משתתק, מתמקד בכלב השני ומתקדם בשקט, לא מפחד. הוא לא רוצה את הכלב הזה בסביבה, ומוכן להבהיר את זה. אקיטה שנובח הרבה, נסוג, מתקדם ומשנה תנוחה, מפחד. מבחוץ שניהם נראים כמו כלב שמשתולל. בפנים, הראשון צריך ניהול חכם, מרחק ומעברים רגועים, ולא ניסיונות להפוך אותו לכלב של גינת כלבים. השני צריך לבנות ביטחון לאט.

ההבחנה השנייה היא אצל אקיטה צעיר, שהיה חברותי לכלבים ופתאום כבר לא. זה דפוס שבעלים רבים מתארים סביב הבגרות. זה לא כישלון שלכם, וזה גם לא משהו שמתקנים בכוח. זה הזמן לשנות את הדרך שבה הוא פוגש כלבים, לפני שהוא מתרגל מריבות.

איך מאלפים כלב עצמאי וחזק בלי מאבק כוח?

ברוגע ובכבוד. אקיטה לרוב לא מגיב טוב ללחץ פיזי, לצעקות ולמאבקי כוח. הוא נבנה לעמוד מול לחץ, ובעלים שנכנסים איתו למאבק נוטים להסלים את המצב, או לגלות שהכלב חזק יותר. מה שעובד הוא שגרה ברורה, גבולות שמסומנים בשקט, ועסקה הוגנת: מה שהוא רוצה מגיע אחרי מה שביקשתם.

והבסיס לכל זה הוא סוציאליזציה שלא נגמרת בגוריות. אקיטה מתבגר לאט, ורבים מהם עוברים בגיל ההתבגרות תקופה של חשדנות חדשה, גם כלפי אנשים ומקומות שהכירו. לכן ממשיכים לחשוף אותו בעדינות, בקצב שלו, לאנשים, לילדים, לרעשים ולמקומות חדשים, לאורך כל השנתיים הראשונות. לא מציפים אותו באירוע עמוס כדי שיתרגל, אלא צוברים הרבה מפגשים קטנים ונעימים מרחוק.

הוא לרוב מונע מאוכל טוב, ופחות מחזרות. אימונים קצרים, של חמש עד עשר דקות, עם מעט חזרות ופרסים בעלי ערך. אקיטה שמבקשים ממנו שב שש פעמים ברצף יחליט שמספיק. זה לא חוסר כבוד, זה חלק מהאופי שלו. ומה שהוא לומד היטב, הוא זוכר היטב.

מה עושים מחר בבוקר

1. עוברים לרתמה עם חיבור קדמי ומתרגלים הליכה רפויה ברחוב שקט, בשעות קרירות.
2. בטיול, מזהים כלבים אחרים לפניו, מגדילים מרחק, ומתגמלים כל מבט רגוע. לא עוצרים להיכרות.
3. ליד הקערה: עוברים ליד, זורקים לתוכה משהו טוב, וממשיכים. לא נוגעים ולא לוקחים.
4. מתחילים הרגלה למחסום פה כמשחק: ממרח בתחתית, האף נכנס ויוצא.
5. אם יש כלב נוסף בבית, מאכילים כל אחד בנפרד, ועצמות ניתנות רק כשהם בחדרים שונים.

מה לא לעשות

לא להשתמש בקולר חנק, דוקרנים או חשמל. אצל כלב שמגיב לכלבים, כאב שמגיע בדיוק כשהוא רואה כלב עלול להחריף את התגובה. לא להעניש נהמה, כי כלב שנענש על נהמה מפסיק להזהיר, לא לשמור. לא לקחת ממנו בכוח עצם כדי להראות לו מי הבוס. ולא להכניס אותו לגינת כלבים כדי שיתרגל.

אקיטה וכלבים אחרים: מה אפשר לצפות?

אפשר לצפות לכלב שעובר ליד כלבים ברחוב בשקט, ושיש לו אולי חבר כלבי אחד או שניים שהוא מכיר ומקבל. אי אפשר לצפות, אצל רוב האקיטות הבוגרים, לכלב שנהנה מגינת כלבים עמוסה ומשחק עם כל מי שמגיע. וזה בסדר. לא כל כלב צריך חברים כלביים, ואקיטה רבים מסתפקים לגמרי במשפחה שלהם.

העבודה היא על ניטרליות: לראות כלב, לא להגיב, ולהמשיך. בונים אותה מרחוק, בעשרות מעברים רגועים, ומקרבים לאט. מפגשים עם כלבים מוכרים נעשים במקביל, בהליכה, לפני כל מגע. ואם יש בבית כלב נוסף, משאבים, מעברים צרים והתרגשות בכניסה הם המקומות שבהם רוב המריבות מתחילות, ולכן הם המקומות שמנהלים. על זה יש עמוד שלם על שני כלבים שרבים בבית.

אקיטה עם אורחים וילדים: מה הכללים?

אקיטה נוטה להיות מסויג ומעט חשדן כלפי זרים, וזה חלק מהאופי שלו. הוא לא חייב לאהוב את האורחים שלכם. הוא כן צריך לקבל אותם בשקט. הנוהל פשוט: הכלב על המזרן או מאחורי שער כשהדלת נפתחת, האורחים נכנסים ומתיישבים בלי לגשת אליו, ורק אם הוא בוחר להתקרב, הם זורקים לו חטיף לרצפה. בלי יד מושטת מעל הראש.

עם ילדים, הרבה אקיטות נאמנים ומגינים על ילדי המשפחה. אבל ילדים אורחים שמשחקים היאבקות עם הילדים שלכם, רצים בצעקות או נכנסים לחדר שבו הכלב לועס עצם, הם בדיוק המצבים שבהם כלב שמירה צריך להחליט לבד. הכלל: כשיש ילדים אורחים, הכלב לא בתוך המשחק. וכל בית צריך להכיר את סולם האזהרות, כי אקיטה מאותת בשקט: גוף שמתקשח ומבט שננעל, לפעמים בלי נהמה.

כמה פעילות אקיטה צריך, ומה לבדוק עם הווטרינר?

אקיטה בוגר ובריא צריך לרוב כשעה עד שעה וחצי של פעילות ביום, בשעות הקרירות: טיולי הרחה רגועים, אימון קצר, ועבודה לראש כמו חיפוש וצעצועי מזון. הוא לא כלב של ריצות ארוכות, ובוודאי לא בחום. בקיץ, הטיולים מתקצרים ומוקדמים, והעבודה של הצהריים עוברת הביתה, למקום הקריר ביותר.

מבחינה רפואית, אצל אקיטה אני שם לב לכמה דברים. המפרקים, כי כלב שקם לאט, מהסס במדרגות או נוהם כשנוגעים לו באגן צריך בדיקה. בלוטת התריס, שבעיות בה יכולות להשפיע על אנרגיה, פרווה ולפעמים התנהגות. העור, שבגזע יש בו נטייה לבעיות שכדאי שהווטרינר יעקוב אחריהן. ובגזעים גדולים עם חזה עמוק יש גם סיכון להתנפחות קיבה, ולכן כדאי לשאול את הווטרינר על הזמן בין ארוחה לפעילות. כל שינוי פתאומי בהתנהגות של כלב בוגר הוא קודם כל שאלה לווטרינר.

כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בשלושה שבועות אצלי?

הליכה ברצועה רפויה, הרגלה למחסום ונוהל אורחים משתנים בדרך כלל בתוך כמה שבועות. רכושנות ותגובה לכלבים הן עבודה של חודשים, והן תלויות בכמה זמן הכלב תרגל אותן ובמה שעומד מאחוריהן. ומה שחשוב לומר בכנות: אצל רוב האקיטות, המטרה מול כלבים היא ניטרליות, לא חברות.

באילוף בתנאי פנסיון אקיטה מקבל שלושה אימונים ביום, טיולים יומיומיים ושגרה עם גבולות ברורים, וזה לרוב מתאים לכלב שמעריך סדר. אני לא מבטיח שכלב שתקף כלב לא יעשה את זה שוב. אני עובד על מה שגורם לתגובה, בונה כלים, ומלמד אתכם לנהל אותו. במפגש איתכם אחרי שבועיים ובמפגש המסירה בסיום, חלק גדול מהעבודה הוא על הנוהל בבית ועל הידיים שלכם על הרצועה.

ומתי זה כבר גדול ממה שמסדרים לבד? כשהייתה נשיכה, כשיש מריבות בבית בין כלבים, כשהוא נוהם על ילדים מעל אוכל, או כשהוא חזק מדי בשביל מי שמוציא אותו. אצל כלב בגודל ובכוח של אקיטה, כל אחד מאלה הוא סיבה לפנות עכשיו, ולא אחרי האירוע הבא. כמה שיחות מוקדמות חוסכות חודשים של עבודה מאוחרת.