להביא כלב שני: מתי זה רעיון טוב ואיך מכירים בין הכלבים
כלב שני הוא רעיון טוב כשהכלב הראשון יציב, חברותי עם כלבים ובלי בעיות התנהגות פתוחות, וכשיש לכם זמן לשני כלבים ולא רק מקום. הוא רעיון רע כפתרון לחרדת נטישה, לשעמום או לתוקפנות של הראשון. ההיכרות נעשית בשטח ניטרלי, בהליכה מקבילה, ובשבועות הראשונים מפרידים באוכל, בלעיסות ובזמן בלי השגחה.
בעמוד הזה
- מתי כלב שני הוא רעיון טוב, ומתי הוא מכפיל בעיה?
- טבלה לפני שמחליטים
- מה כלב שני דורש מכם
- מה עובר על הכלב הראשון כשנכנס כלב חדש?
- כשהכלב הראשון מבוגר
- איך בוחרים כלב שני שיתאים לראשון?
- איך עושים את ההיכרות הראשונה?
- מה מוציאים מהבית לפני שהם נכנסים
- איך מנהלים את הבית בשבועות הראשונים?
- שגרה ליום רגיל בשבועות הראשונים
- איך נראה משחק תקין, ואיך נראה משחק שצריך לעצור
- מה לא לעשות, גם כשנראה שהם כבר חברים?
- כמה זמן עד שהבית נרגע?
- מתי צריך עזרה, ומה לא נפתר בכלב שני?
ככה זה עובד אצלי
- שלושה שבועות אצלי, שלושה אימונים ביום וטיול שאני מוביל
- מפגש איתכם כאן אחרי שבועיים, ומפגש מסירה בסיום
- חצי שנה של חזרות לתרגול, בלי עלות
הבקשה לכלב שני מגיעה כמעט תמיד מתוך אהבה: הכלב משתעמם, נראה בודד, ונדמה שחבר יעשה לו טוב. לפעמים זה נכון. ולפעמים כלב שני הוא בדיוק מה שהופך בית עם בעיה אחת לבית עם שתיים. ההבדל לא נמצא בכלב החדש, אלא בשאלה איפה הכלב הראשון עומד היום.
מתי כלב שני הוא רעיון טוב, ומתי הוא מכפיל בעיה?
כלב שני הוא רעיון טוב כשהכלב הראשון יציב, נהנה מחברת כלבים ובלי בעיות התנהגות פתוחות, וכשיש לכם זמן לשני כלבים ולא רק מקום. הוא רעיון רע כשהוא אמור לפתור משהו אצל הראשון: חרדת נטישה, שעמום, נביחות או תוקפנות. כלב שני לא מתקן כלב ראשון. לרוב הוא לומד ממנו.
טבלה לפני שמחליטים
| הכלב הראשון היום | כלב שני יעזור? | למה |
|---|---|---|
| בוגר, יציב, אוהב לשחק עם כלבים | לרוב כן | יש לו מה לתת וממה ליהנות |
| בוגר, מתעלם מכלבים אחרים, מעדיף אנשים | אולי | יסתדר, אבל לא ייהנה במיוחד |
| עם חרדת נטישה | כמעט אף פעם | החרדה קשורה אליכם, לא לחברה |
| נובח, הורס, משתעמם | לרוב לא | עכשיו יש שניים שמשתעממים, והחדש לומד מהראשון |
| מתפרץ על כלבים בטיול | לא, לפני שעובדים על זה | כל טיול יהיה עם שני כלבים מתוחים |
| שומר על אוכל, צעצועים או מקום | לא, לפני שעובדים על זה | זה בדיוק המקום שבו מתחילים ריבים |
| מבוגר, כואב או חולה | בזהירות רבה | כלב צעיר ואנרגטי עלול להיות עבורו מתיש |
מה כלב שני דורש מכם
לא כפול אוכל וכפול וטרינר בלבד. כלב שני דורש אילוף נפרד, לפחות בחודשים הראשונים, כי שני כלבים יחד לומדים זה מזה ולא מכם. הוא דורש טיולים נפרדים לפעמים, כדי שכל אחד מהם יקבל את מה שהוא צריך. והוא דורש ניהול של הבית: שני מקומות שינה, שתי פינות אוכל, ושליטה על משאבים. מי שמתכנן כלב שני כדי לחסוך זמן, יגלה שהוא קיבל את ההפך.
מה עובר על הכלב הראשון כשנכנס כלב חדש?
מבחינת הכלב הראשון, מישהו זר עבר לגור בבית שלו, אוכל ליד הקערה שלו, ישן על הספה שלו ומקבל את תשומת הלב שהייתה רק שלו. גם כלב חברותי מאוד בגינה יכול להגיב אחרת לגמרי לכלב שנשאר. בגינה, כלב זר הולך בסוף. בבית, הוא לא הולך אף פעם.
מה שנראה לבעלים כמו “קנאה” הוא לרוב שילוב של שני דברים: חשש לאבד משאבים, ושינוי פתאומי בשגרה. כלב שהיה מקבל טיול ארוך כל בוקר ועכשיו מקבל טיול מקוצר עם כלב צעיר שמושך, חווה את השינוי כהפסד, ומקשר אותו לחדש. לכן בשבועות הראשונים שומרים על השגרה של הכלב הראשון ככל האפשר: אותן שעות, אותו טיול, אותו מקום שינה. ותשומת הלב שלו לא יורדת. היא דווקא עולה קצת, ובעיקר כשהחדש נמצא בחדר.
כשהכלב הראשון מבוגר
כלב בן עשר עם מפרקים כואבים לא צריך גור שקופץ עליו כל היום. יש מבוגרים שמתחדשים ליד כלב צעיר, ויש שנשחקים. אם בכל זאת מביאים כלב צעיר לבית עם כלב מבוגר, חייב להיות לו מקום שהגור לא יכול להגיע אליו, והמשחק נעצר ברגע שהמבוגר מתחיל להתרחק. ואם יש בעיה רפואית ידועה, בודקים עם הווטרינר לפני ההחלטה.
איך בוחרים כלב שני שיתאים לראשון?
בוחרים לפי הכלב הראשון, לא לפי מה שאתם אוהבים. כלב שני טוב משלים את הראשון באנרגיה, בסגנון המשחק ובגודל, ולא מתחרה בו. במה שאני רואה, הצמדים שמסתדרים בקלות הם לרוב זכר ונקבה, עם פער גיל של כמה שנים, ובאנרגיה דומה או מעט נמוכה יותר אצל החדש.
- גיל. כלב בוגר ויציב עם גור או כלב צעיר הוא שילוב שעובד לרוב, בתנאי שלבוגר יש לאן לברוח מהגור. שני כלבים מתבגרים יחד הם הרבה עבודה. כלב מבוגר מאוד עם גור הוא הרבה פעמים יותר מדי עבור המבוגר.
- מין. זכר ונקבה מסתדרים בדרך כלל בקלות. שני זכרים מסתדרים לרוב, אם שניהם יציבים. שתי נקבות הן הצמד שבו, לפי מה שאני פוגש, ריבים קשים קורים לפעמים גם אחרי שנים של שקט.
- גודל. פער גודל גדול הוא סיכון לפציעה במשחק, גם כשאין שום כוונה רעה. כלב גדול שמשחק חזק יכול לפצוע כלב קטן בלי לשים לב.
- סגנון משחק. כלב שאוהב להיאבק לא יסתדר עם כלב שאוהב לרדוף. כלב שמשחק בעוצמה לא יסתדר עם כלב עדין. אם הראשון משחק עם כלבים אחרים, תסתכלו עם מי הוא נהנה.
- אופי. כלב שני רגוע, חברותי ובלי בעיות התנהגות ידועות הוא הבחירה הבטוחה. כלב עם עבר קשה יכול להיות בחירה נהדרת, אבל לא ככלב שני בבית שעוד לא יציב.
איך עושים את ההיכרות הראשונה?
בשטח ניטרלי, לא בבית ולא בחצר של אף אחד מהם. כל כלב עם מבוגר משלו, ברצועה רפויה. מתחילים בהליכה במקביל, במרחק שבו שני הכלבים רגועים, ומקטינים אותו בהדרגה. מפגש פנים מול פנים קורה רק כשהשניים כבר מתעלמים זה מזה בהליכה, ובקצרה. שתיים או שלוש פגישות כאלה עדיפות על פגישה אחת ארוכה.
- שטח ניטרלי. פארק שקט, שביל, שולי שדה. מקום שאף כלב לא מרגיש שהוא שלו.
- הליכה במקביל. שני מבוגרים, שתי רצועות רפויות, מרחק של עשרה מטרים או יותר בהתחלה. כל כלב מריח ומתקדם בקצב שלו.
- מקטינים מרחק. כשהשניים מתעלמים זה מזה, מתקרבים בהדרגה. אם אחד מתקשח, נועץ מבט או נמשך, מגדילים שוב מרחק.
- הרחה קצרה. כשהם הולכים יחד בנחת, מאפשרים הרחה של שלוש שניות, בדרך כלל מהצד ולא פנים מול פנים, ואז קוראים לשניהם להמשיך ללכת.
- בודקים את השפה. גוף רך, קידות, משחק עם הפסקות הם סימנים טובים. קיפאון, שיער סומר עם גוף נוקשה, נהמה ועמידה מעל השני הם סימנים לעצור. את הסימנים המלאים פירטתי בעמוד על שפת הגוף של הכלב.
- כניסה הביתה. רק אחרי פגישה טובה בחוץ. קודם החדש נכנס כשהראשון בחוץ עם מבוגר, מריח את הבית, ורק אחר כך הראשון נכנס, ושניהם ברצועה.
מה מוציאים מהבית לפני שהם נכנסים
לפני הכניסה המשותפת, מרימים מהרצפה את כל מה שעלול להפוך למוקד ריב: צעצועים, עצמות, קערות, מיטות מיוחדות. רכושנות היא הסיבה השכיחה ביותר לריב בין כלבים שגרים יחד, וגם כלב שמעולם לא שמר על דבר עלול להתחיל כשיש פתאום מתחרה בבית.
איך מנהלים את הבית בשבועות הראשונים?
בשבועות הראשונים הבית מנוהל, לא חופשי. כל כלב אוכל במקום נפרד, לעיסות ניתנות רק כשהם מופרדים, ובכל רגע שאין מבוגר שמשגיח, יש ביניהם שער בטיחות או דלת. לכל כלב מקום משלו לנוח. זה לא עונש ולא חשד. זה מה שנותן לשניהם להכיר אחד את השני בלי שיהיה להם על מה לריב.
שגרה ליום רגיל בשבועות הראשונים
- אוכל: בחדרים נפרדים, או משני צדי שער. מרימים את הקערות כשהם סיימו.
- לעיסות ועצמות: רק כשהם מופרדים לגמרי. זה כלל שנשאר בהרבה בתים גם אחרי שנים.
- טיולים: לפחות טיול אחד ביום לכל כלב לבד, עם המבוגר שלו. בזמן הזה כל אחד מקבל אילוף ותשומת לב משלו.
- משחק: בפיקוח, עם הפסקות. כשהמשחק נעשה מהיר ושקט מדי, או שאחד מנסה להתרחק, מפרידים לכמה דקות.
- זמן לבד: בשבועות הראשונים הכלבים לא נשארים לבד יחד בבית. כל אחד בחדר אחר, או מאחורי שער.
איך נראה משחק תקין, ואיך נראה משחק שצריך לעצור
במשחק תקין יש הפסקות, החלפות תפקידים ותנועות מוגזמות ורכות. כל כלב פעם רודף ופעם בורח, פעם למעלה ופעם למטה. קידת משחק מופיעה שוב ושוב, ושניהם חוזרים זה לזה אחרי הפסקה. משחק שצריך לעצור הוא משחק שבו אחד תמיד רודף, השני תמיד בורח ומנסה להסתתר, התנועות נעשות קצרות ונוקשות, והקולות משתנים מנביחות משחק לנהמות עמוקות. כשלא בטוחים, מפרידים לכמה שניות: אם שניהם חוזרים לשחק, זה היה משחק. אם אחד מתרחק, זה לא.
מה לא לעשות, גם כשנראה שהם כבר חברים?
- לא “לתת להם לסדר את זה לבד”. כלבים לא תמיד מסדרים. לפעמים אחד מהם פשוט לומד לפחד, ולפעמים הריב מסלים.
- לא להעניש נהמה של כלב אחד כלפי השני. הנהמה היא אזהרה שמונעת ריב. כלב שנענש עליה מפסיק להזהיר.
- לא לתת לעצמות להתגלגל בבית. עצם אחת על הרצפה היא הסיבה הנפוצה ביותר לריב הראשון.
- לא להביא את הכלב השני כשהבית בלחץ. לפני חופשה, לפני לידה, בזמן שיפוץ או מעבר דירה.
- לא לאלף את שניהם רק יחד. כלבים שמתרגלים רק יחד מקשיבים זה לזה. כל כלב צריך גם זמן אימון לבד, ורק כשכל אחד מבצע היטב לבד, מתרגלים אותם ביחד, קודם בבית ואחר כך בחוץ.
- לא לחבק או ללטף כלב אחד כשהשני דוחק ביניכם. זה בדיוק הרגע שבו מתחיל ריב על תשומת לב. קוראים לשניהם לשבת, ומלטפים כל אחד בתורו.
כמה זמן עד שהבית נרגע?
מה שרואים בפועל, ברוב הבתים שבהם ההתאמה סבירה:
- השבוע הראשון: הרבה הרחות, מעט משחק, ולפעמים כלב ראשון שמתעלם מהחדש בהפגנתיות. זה תקין.
- השבוע השני והשלישי: מתחילים משחקים קצרים, ומופיעים חיכוכים קטנים סביב פתחים, ספה ותשומת לב.
- החודש השני: שגרה. כל אחד יודע איפה המקום שלו, ומי מוותר למי ומתי.
ההיכרות לוקחת כמה ימים. ההסתגלות לבית משותף לוקחת שבועות, ולרוב השבועיים עד שלושה הראשונים הם הקשים ביותר: מתיחות על אוכל ותשומת לב, הכלב הראשון שמרגיש שנכנסו לו לבית, והחדש שמגלה את הגבולות. יחסים יציבים לוקחים לרוב חודשיים או שלושה. רק אז מתחילים להקל בכללים, ולאט: קודם זמן קצר לבד יחד כשאתם בבית בחדר אחר, אחר כך יציאות קצרות מהבית.
מתי צריך עזרה, ומה לא נפתר בכלב שני?
כשיש ריבים חוזרים, ובמיוחד ריבים עם פציעה, כשאחד הכלבים מסתתר כל הזמן או מפסיק לאכול, או כשהראשון נוהם וקופא כל פעם שהשני מתקרב למקום מסוים. במצבים כאלה מפרידים לגמרי ופונים לאיש מקצוע, ולא מחכים שזה יעבור. בכל ריב עם פציעה, הכלבים הולכים קודם לווטרינר, גם כשהפצע נראה קטן.
וכאן גם המקום לומר את מה שאני אומר בטלפון. אם הכלב הראשון מתפרץ על כלבים, סובל מחרדת נטישה, או הורס את הבית, הצעד הנכון הוא לעבוד עליו קודם, ורק אחר כך לשקול כלב שני. כשהבעיה היא שאין לכם זמן לחזרות היומיות שזה דורש, זה בדיוק המקרה של אילוף בתנאי פנסיון: שלושה שבועות שבהם הכלב הראשון עובד איתי שלוש פעמים ביום, ואחר כך בית שקט יותר, שמוכן לכלב השני. מי שהכלב שלו מתפרץ בטיול ימצא את הפירוט בעמוד על כלב שמתפרץ על כלבים אחרים. ומי שרוצה לבדוק לפני כן איך הכלב שלו משחק עם כלבים זרים, ימצא בעמוד על גינת כלבים איך קוראים את המשחק.
לפני שאתם מתחייבים לכלב השני, תבקשו לקחת אותו לטיול משותף עם הכלב שלכם, בשטח ניטרלי, פעמיים לפחות. לא מפגש בחצר ולא היכרות בסלון. הליכה במקביל, רצועות רפויות, כמה מטרים ביניהם. מה שתראו בחצי השעה הזאת, אם הם מתעלמים, מרחרחים או נמשכים זה לזה, יגיד לכם יותר מכל תיאור של הכלב.
שאלות ותשובות
כלב שני יפתור את חרדת הנטישה של הכלב הראשון?
לרוב לא. כלב עם חרדת נטישה קשור בדרך כלל לבני האדם ולא לחברה של כלבים, והוא ימשיך להיות במצוקה כשאתם יוצאים גם אם יש לידו כלב אחר. לפעמים הכלב החדש אפילו לומד ממנו. קודם עובדים על החרדה של הראשון, ורק אחר כך שוקלים כלב שני מסיבות אחרות.
עדיף זכר ונקבה, או שני כלבים מאותו מין?
במה שאני רואה, צמד של זכר ונקבה מסתדר לרוב בקלות רבה יותר, ושתי נקבות הן הצמד שבו ריבים קשים קורים לפעמים גם אחרי שנים. אבל אופי, גיל ואנרגיה חשובים יותר מהמין. את השאלה על עיקור וסירוס לפני ההיכרות, והשפעתם על ההתנהגות, כדאי לשאול את הווטרינר.
כמה זמן עד שהכלבים מסתדרים?
ההיכרות הראשונה לוקחת ימים, ההסתגלות לבית משותף לוקחת שבועות, ויחסים יציבים לוקחים לרוב חודשיים או שלושה. בשבועות הראשונים נורמלי לראות מתיחות קלה סביב אוכל, צעצועים ותשומת לב. מה שלא נורמלי הוא ריבים חוזרים עם פציעה, או כלב אחד שמסתתר כל הזמן מהשני.
אפשר לאמץ שני גורים מאותה המלטה?
אפשר, ואני ממליץ שלא. שני גורים שגדלים יחד נוטים להיקשר זה לזה יותר מאשר לבעלים, ומתקשים להיות לבד בלי האח. כל אחד מהם צריך אילוף נפרד, טיולים נפרדים וזמן לבד, כלומר יותר מכפול עבודה. אם רוצים שני כלבים, עדיף להביא את השני כשהראשון כבר בוגר ומאולף.
רוצים שאסתכל על המצב של הכלב שלכם?
השאירו שם וטלפון, ואני חוזר אליכם בעצמי, בדרך כלל באותו יום. בשיחה תשמעו איך שלושה שבועות של אילוף בתנאי פנסיון אצלי ייראו עבור הכלב שלכם, ונקבע ביקור לראות את המקום.
- חוזר אליכם בעצמי, לא מזכירה ולא מוקד
- זמין בטלפון לכל שאלה, גם במהלך האילוף וגם אחריו
- אפשר לבוא לראות את המקום לפני שמחליטים
החלטנו לתת הזדמנות אחרונה ואז אתה הגעת …. הרגעת , כיוונת והחזרת את לואי חייל! צייתן, ממושמע ,ומאושר תודה לך מתי על הכל אתה מספר 1...
משפחת גוטמן מכפר סבא, לואי, שיצולאחר טיולים ארוכים מאד של כמעט שעה היא לא הייתה עושה צרכים בחוץ ורק בבית , לא האמנו שמישהו יוכל לעזור לנו בעניין, עד שהגענו למתי ועדיין היינו סקפטיים...
דילן וניב מיבנה, צ'לסי, יורקשיירית
להמשיך לקרוא
בטיחות ומשפחה שפת הגוף של הכלב: איך מזהים לחץ לפני שהוא מתפרץ הסימנים הקטנים שכלב נותן הרבה לפני נהמה או נשיכה: ליקוק שפתיים, פיהוק, עין לוויתן, קיפאון. איך קוראים אותם בהקשר, ומה עושים ברגע שרואים אותם.
התנהגות רכושנות רכושנות היא התנהגות שנועדה למנוע מאחרים לקחת משאב כמו אוכל, צעצוע או אדם, והיא נורמלית בכלבים עד שהיא הופכת למסוכנת.
בטיחות ומשפחה גינת כלבים: מתי כן, מתי לא, ואיך קוראים את המשחק לאיזה כלב גינת כלבים מתאימה ולאיזה לא, איך נראה משחק תקין ואיך נראה רגע לפני ריב, איך נכנסים דרך השער, כמה זמן נשארים, ומה עושים כשמשהו משתבש.
החיים בבית איך בוחרים גור כלבים, ומה לבדוק לפני שלוקחים מה לברר לפני שבכלל נוסעים לראות גורים, איך לבדוק את המקום ואת האם, מה באמת אפשר ללמוד מגור בן שמונה שבועות, וממה כדאי לוותר גם כשהוא חמוד מאוד.
החיים בבית חוזרים למשרד: כלב שהתרגל שאתם תמיד בבית תוכנית מעבר של שלושה עד ארבעה שבועות לכלב שהתרגל שאתם בבית: איך בונים שהייה לבד בהדרגה, מה לסדר לצהריים, איך עובר היום הראשון, ומתי זה כבר חרדת נפרדות.