גינת כלבים: מתי כן, מתי לא, ואיך קוראים את המשחק

גינת כלבים היא אחד המקומות היחידים בעיר שבהם כלב יכול לרוץ חופשי, ולכן אנשים מגיעים אליה עם כוונות טובות. אבל גינה היא גם מקום שבו נפגשים כלבים זרים, בגדלים שונים, ברמות עוררות שונות ועם בעלים שמסתכלים בטלפון. אצל חלק מהכלבים היא החלק הטוב ביום. אצל אחרים היא המקום שבו התחילה הבעיה שבגללה הבעלים פונים אליי. השאלה אינה אם גינה טובה או רעה, אלא אם היא טובה לכלב שלכם, היום, בשעה הזאת, עם הכלבים שנמצאים בה.

לאיזה כלב גינה מתאימה, ולאיזה לא

רוב הבעלים מניחים שכל כלב צריך משחק עם כלבים. זה לא נכון. כלבים בוגרים רבים לא מחפשים חברים חדשים, כמו שרוב המבוגרים לא מחפשים לשחק עם זרים בפארק. הם נהנים מכלבים שהם מכירים, ומשלימים עם השאר.

הכלב	גינה מתאימה?	למה
כלב חברתי, מחוסן, שחוזר כשקוראים לו	כן	זה הכלב שבשבילו הגינה קיימת
גור לפני סיום החיסונים	לא	סיכון בריאותי, ושאלה של מועד שרק הווטרינר עונה עליה
גור אחרי החיסונים	בזהירות	שעות שקטות, כלבים רגועים, ביקורים קצרים
כלב בגיל ההתבגרות, במיוחד זכר לא מסורס	לפי הכלב	בגיל הזה מתחילים חיכוכים עם כלבים בוגרים, וצריך להשגיח מקרוב
כלב מפוחד או מתבייש	לא	צפיפות ומפגשים בלי מוצא מגדילים את הפחד
כלב שמתפרץ על כלבים ברצועה	לרוב לא	הגינה היא המקום הלחוץ ביותר בשבילו
כלב ששומר על כדור, מקל או אוכל	לא עם צעצועים	רוב הריבים בגינה מתחילים על חפץ
כלב קטן מאוד	רק באזור נפרד או בשעות שקטות	משחק תקין של כלב גדול יכול לפגוע בו
כלב שלא חוזר כשקוראים לו	עוד לא	אם אי אפשר להוציא אותו ממצב, אי אפשר לנהל אותו

השורה האחרונה היא זאת שבעלים הכי לא אוהבים לשמוע. אבל אליי היא כלי הבטיחות היחיד שיש לכם בגינה. כלב שלא חוזר כשקוראים לו הוא כלב שאי אפשר להוציא ממשחק שהולך ומתחמם.

מה קורה בראש של כלב בגינה

גינה היא סביבה של עוררות גבוהה. כלבים רצים, נובחים, נכנסים ויוצאים, וכל כניסה של כלב חדש משנה את כל הקבוצה. עוררות אינה רעה בפני עצמה, משחק דורש אותה. הבעיה מתחילה כשהיא עולה בלי הפסקות, כי כלב מעורר מאוד מאבד את היכולת לקרוא את הכלבים האחרים ולהגיב בצורה מדודה. ריב בגינה הוא כמעט אף פעם לא כלב רע. הוא לרוב שני כלבים שהעוררות שלהם עלתה במשך עשר דקות, ומשהו קטן, נגיעה בכדור, התנגשות, כלב שלישי שהצטרף, שבר את הסף.

זה גם מסביר למה הריבים מגיעים בדקה העשרים ולא בדקה השלישית. בדקות הראשונות כולם מריחים ומכירים. אחר כך יש משחק. ואם לא היו הפסקות, העוררות מצטברת כמו מילוי הדלי, והתגובות נעשות חדות יותר.

איך נראה משחק תקין, ואיך נראה רגע לפני ריב

זאת המיומנות שהכי שווה ללמוד לפני שהולכים לגינה. כלבים מדברים בגוף כל הזמן, והם אומרים הרבה לפני שקורה משהו.

משחק תקין נראה כך:

• גוף רפוי וקופצני, תנועות גדולות ולא יעילות, כמו ריצה בקשתות ולא בקו ישר.
• קידת משחק: חזה למטה, אחוריים למעלה. זאת ההזמנה, וגם ההתנצלות אחרי משהו שהיה חזק מדי.
• החלפת תפקידים: פעם זה רודף ופעם הוא נרדף, פעם זה למעלה ופעם הוא למטה.
• כלב גדול שמשתטח או מנמיך את עצמו מול כלב קטן, כדי שהמשחק יהיה הוגן.
• הפסקות קצרות: שני הכלבים עוצרים, מתנערים, מריחים משהו, וחוזרים.

רגע לפני ריב נראה כך:

• גוף נוקשה, תנועות קטנות ומהירות, זנב גבוה ומתוח.
• כלב אחד שרודף כל הזמן ואחר שבורח כל הזמן, בלי החלפה.
• כמה כלבים שרודפים אחרי כלב אחד. זה כבר לא משחק, זה ציד קבוצתי.
• כלב שמצמיד כלב אחר לקרקע ולא נותן לו לקום.
• עין לוויתן: הלבן של העין נראה כשהכלב מסובב ראש בלי להזיז את העיניים.
• כלב שמסתתר מתחת לספסל או בין הרגליים של הבעלים, וכלב אחר שממשיך לרדוף אחריו לשם.
• הרכבה חוזרת, שהיא לרוב סימן לעוררות שעולה ולא למשחק.

את כל השפה הזאת, כולל הסימנים העדינים שמגיעים הרבה לפני, פירטתי בעמוד על שפת הגוף של הכלב.

איך נכנסים, כמה זמן נשארים ואיך יוצאים

הכניסה לגינה היא הרגע הכי מסוכן בביקור, וזה הרגע שהכי פחות אנשים חושבים עליו. כלב חדש בשער מושך את כל הכלבים בגינה, והוא נכנס כשכולם מתקבצים סביבו, כשהוא עוד ברצועה ולא יכול לברוח. זה מתכון לתסכול מחסום ולריבים בפתח.

כך אני ממליץ לעבוד:

1. מגיעים עם כלב שכבר הלך. עשר דקות של טיול רגוע לפני, כדי שהצרכים והאנרגיה הראשונה ייצאו בחוץ ולא בכניסה.
2. מסתכלים מבחוץ דקה. כמה כלבים יש, מה המצב, האם יש כלב אחד שכולם מתחילים איתו. אם המצב נראה חם, חוזרים בעוד חצי שעה.
3. מחכים שהשער יתפנה. אם כלבים מתקבצים בשער, לא נכנסים. מתרחקים כמה מטרים ומחכים שיתפזרו.
4. מורידים רצועה בתוך האזור המפריד, לפני הכניסה לגינה עצמה. כלב שנכנס ברצועה לתוך קבוצת כלבים חופשיים לא יכול להתנהג כמו כלב, ולכן הוא נכנס מתוח.
5. נכנסים ונעים. לא עומדים בשער. הולכים פנימה, כך שהכלב עוקב אחריכם והקבוצה מתפזרת.
6. קוראים לו כל כמה דקות. קריאה, פרס, ושחרור בחזרה למשחק. זה מלמד שקריאה בגינה לא אומרת שהכיף נגמר, וזה גם נותן הפסקה בעוררות.
7. נשארים רבע שעה עד עשרים דקות. רוב הבעיות קורות אחרי זה. עדיף לצאת כשהכלב עוד נהנה.
8. יוצאים בשקט. קריאה, רצועה בתוך האזור המפריד, ויציאה. לא לרדוף אחריו בכל הגינה כדי לתפוס אותו.

איזו גינה ובאיזו שעה

לא כל הגינות זהות, וגם אותה גינה היא מקום אחר בשבע בבוקר ובשש בערב. לפני שמחליטים שהכלב לא מתאים לגינות, שווה לבדוק אם הוא פשוט לא מתאים לגינה הזאת בשעה הזאת.

גודל וצורה. גינה קטנה ומלבנית מרכזת את כל הכלבים באותו מקום, ואין לכלב לאן להתרחק. גינה גדולה, עם עצים, שיחים ופינות, נותנת לכלבים שרוצים הפסקה מקום לקחת אותה. כלב שיכול להתרחק לבד הוא כלב שפחות צריך להגן על עצמו.

הפרדה לפי גודל. גינה עם אזור נפרד לכלבים קטנים היא יתרון גדול לבעלים של כלב קטן, וגם לבעלים של כלב גדול ומשחקי שלא רוצים לדאוג.

השעה. בשעות העומס של אחר הצהריים יש הכי הרבה כלבים, הכי הרבה כניסות ויציאות והכי הרבה עוררות. בבוקר מוקדם ובשעות הערב המאוחרות יש לרוב קבוצה קטנה וקבועה. לביקורים הראשונים, ולכל כלב שעוד לומד, אני ממליץ על השעות השקטות.

הקבוצה הקבועה. בהרבה גינות יש קבוצה של בעלים שמגיעים כל יום באותה שעה. אם הכלבים שלהם רגועים והבעלים שלהם משגיחים, זאת הקבוצה הטובה ביותר שאפשר לבקש. אם יש שם כלב אחד שכולם נזהרים ממנו, זה מידע חשוב, ושווה לשאול עליו לפני שנכנסים.

הביקור הראשון

ביקור ראשון בגינה הוא לא ביקור משחק. הוא ביקור היכרות. מגיעים בשעה שקטה, מסתובבים בחוץ ליד הגדר, נותנים לכלב להריח ולהסתכל, ומשלמים לו על כל רגע שבו הוא רגוע. אם יש בפנים כלב אחד או שניים רגועים, נכנסים לחמש דקות. אם לא, חוזרים מחר. כלב שהביקור הראשון שלו היה שקט ונעים מגיע לביקור השני עם ציפייה טובה, וזה שווה יותר מכל משחק שהיה יכול לקרות באותו יום.

מה לא לעשות בגינה, ולמה

לא להביא כדור או צעצוע אהוב כשיש עוד כלבים. רוב הריבים בגינה מתחילים על חפץ, וגם כלב שלא שומר על כלום בבית יכול לשמור על כדור מול עשרה כלבים זרים.

לא להביא אוכל או פרסים גלויים לתוך קבוצה. פרס קטן לכלב שלכם בקריאה זה בסדר, מכיס סגור ובצד. פרסים שמחלקים במרכז הגינה מושכים את כל הכלבים אליכם.

לא לשבת בטלפון. בגינה הבעלים הוא מציל. מי שלא מסתכל לא רואה את שלושים השניות שבהן אפשר היה לעצור.

לא לומר “תן להם לסדר את זה בעצמם”. כלבים מסדרים חיכוכים קטנים בעצמם, וזה נכון. אבל כלב מפוחד שנרדף שוב ושוב לא מסדר שום דבר, הוא לומד שכלבים מסוכנים. זה החלק במשפט שאנשים שוכחים.

לא להעניש נהמה. נהמה בגינה היא כלב שאומר שמספיק לו, במילים. כלב שנענש על נהמה לומד לדלג עליה, ואז הוא עובר ישר לשלב הבא.

מה עושים כשמשהו משתבש

רוב הריבים בגינה הם רעש, הרבה נביחות ושיניים, ונגמרים בשניות בלי פציעה. זה לא אומר שמתעלמים מהם.

כשיש ריב: לא שולחים יד לקולר ולא נכנסים ביניהם בגוף. ידיים ליד פה של כלב בריב הן הדרך שבה רוב האנשים ננשכים. רעש חזק ופתאומי, מים או לוח, תיק או מעיל שמכניסים בין הכלבים עוצרים חלק גדול מהמקרים. אם זה לא עוזר ויש שני אנשים, כל אחד תופס את הכלב שלו מהירכיים האחוריות, מרים ומושך לאחור ובקשת לצד, הרחק מהפה של הכלב השני.

אחרי ריב: יוצאים מהגינה, גם אם הכלב נראה בסדר. בבית בודקים את כל הגוף, במיוחד צוואר, אוזניים וכפות. פצע ניקוב קטן יכול להיות עמוק יותר ממה שנראה, וכדאי לבדוק עם הווטרינר. ולמחרת לא חוזרים לאותה גינה באותה שעה. נותנים לכלב כמה ימים של טיולים רגילים.

מה עושים אם הגינה לא בשביל הכלב שלכם

זה לא כישלון. כלב שלא אוהב גינות יכול לחיות חיים מלאים לגמרי בלעדיהן. מה שהוא כן צריך זה תנועה, הרחה ומפגשים מבוקרים, ויש לזה דרכים אחרות:

• מפגש קבוע עם כלב אחד או שניים שהוא מכיר ונהנה מהם, בשטח פתוח או בחצר של מישהו.
• טיולים ארוכים עם רצועה ארוכה בשדה פתוח, שנותנים חופש תנועה בלי כלבים זרים.
• גינה בשעות מתות, כשאין בה אף אחד, כדי לרוץ ולהריח.
• טיול משותף עם כלב מוכר ברצועה, שהוא לרוב מפגש רגוע יותר ממשחק חופשי.

מתי זה כבר יותר מגינה

אם הכלב שלכם נכנס לריבים שוב ושוב, אם הוא מתחיל לנבוח ולהתפרץ על כלבים גם מחוץ לגינה, או אם הוא היה אוהב גינות ופתאום מתחיל להימנע מהן, משהו השתנה. לפעמים זה כאב שגורם לו להיות פחות סבלני, ולכן כדאי לבדוק עם הווטרינר. ולפעמים זה פחד שנבנה מחוויה אחת רעה, שהופך עם הזמן לכלב שמתפרץ על כלבים אחרים בטיול. במצב כזה מפסיקים את הגינה לגמרי, ובונים מחדש את היחס לכלבים במרחק שבו הכלב רגוע, בעבודה מסודרת עם מאלף שעובד עם תגובתיות.

וכמה זמן זה לוקח? כלב חברתי שרק צריך ללמוד את כללי הכניסה והקריאה בגינה מסתדר לרוב בשבועיים או שלושה של ביקורים קצרים. כלב שכבר פיתח פחד או תגובה לכלבים הוא עבודה של חודשים, וברוב המקרים הגינה היא היעד האחרון שלה ולא נקודת ההתחלה. יש כלבים שלא יגיעו אליה בכלל, וזה בסדר גמור.