איך בוחרים גור כלבים, ומה לבדוק לפני שלוקחים

רוב ההחלטות על גור מתקבלות בעשר דקות, בחצר של מישהו, מול חמישה כדורי פרווה שמתגלגלים על שמיכה. זה בדיוק הרגע שבו הכי קשה לחשוב. ההחלטה האמיתית צריכה לקרות הרבה לפני כן, בבית, כשאין גורים מול העיניים. זה המדריך למי שעוד לא נסע.

מה צריך להחליט לפני שבכלל רואים גורים?

לפני שבוחרים גור, בוחרים איזה כלב מתאים לחיים שלכם בפועל: כמה שעות הבית ריק, כמה זמן יש לטיולים, מי גר בבית ובאיזה גיל, כמה מקום יש, ומה תעשו עם הכלב בעוד עשר שנים. גור הוא כלב בוגר בעוד שנה, וכל החלטה שמתעלמת מזה מתבררת כטעות רק אחרי שכבר אוהבים אותו.

ויש עוד שאלה אחת, שאנשים לא אוהבים לשאול את עצמם: מי בבית באמת רוצה כלב. כשרק אדם אחד רוצה, והשאר “מסכימים”, הוא זה שיעשה את כל העבודה, והכלב ילמד בעיקר ממנו. זה לא בהכרח רע, אבל כדאי לדעת את זה לפני, ולא לגלות את זה בחודש השלישי.

השאלות שאני שואל מי שמתייעץ איתי

• כמה שעות ביום הכלב יהיה לבד? גור קטן לא יכול להיות לבד שעות ארוכות, ובחודשים הראשונים מישהו צריך להיות בבית או לחזור באמצע היום.
• כמה זמן יש לכם לטיולים, באמת? לא בחופש. ביום שלישי רגיל בחורף.
• מי בבית? ילדים קטנים, מבוגר עם קושי בהליכה, חתול, כלב נוסף. כל אחד מאלה משנה את סוג הכלב שמתאים.
• איך נראה הבית? דירה בקומה רביעית בלי מעלית, או בית עם חצר. גודל, אבל גם כמה מדרגות ואיפה הכלב יתפנה בלילה.
• מה רוצים לעשות עם הכלב? כלב לספה ולטיול בשכונה, או שותף לריצות ולטיולי שטח.

גזע ומזג: מה הגזע אומר ומה לא

גזע לא קובע אופי, אבל הוא מעלה סיכוי. כלבי רעייה כמו בורדר קולי נבנו לעבוד שעות, ובבית בלי עבודה הם מוצאים לעצמם עבודה, לרוב לא כזאת שתרצו. כלבי ציד וריח ינסו לעקוב אחרי כל ריח, וקריאה חזרה תהיה אצלם עבודה של שנים. כלבי שמירה יהיו חשדניים יותר כלפי זרים. וכלבים עם אף קצר מתקשים בחום ובמאמץ.

כלב מעורב הוא לא הגרלה, אבל קשה יותר לדעת מה תקבלו, במיוחד בגודל. אם אפשר לראות את האם, ולפעמים גם את האב, יש לכם הרבה יותר מידע.

אם החיים שלכם הם	מה בדרך כלל מתאים	מה בדרך כלל יהיה קשה
דירה, עבודה במשרה מלאה, טיולים קצרים	כלב רגוע מגזע עם צורך פעילות נמוך עד בינוני, או כלב בוגר מאומץ	גזע רעייה או עבודה צעיר
משפחה עם ילדים קטנים	גור או כלב עם מזג סבלני ויציב, בגודל שמתאים לבית	גור נועז מאוד ועוצמתי, או כלב רגיש מאוד למגע ולרעש
בעלים פעילים, ריצות ושטח	גזע עבודה או ספורט, עם תוכנית אילוף מהיום הראשון	כלב עם אף קצר או כלב מבוגר
בעלים בפעם הראשונה	כלב עם מזג יציב ורמת אנרגיה בינונית	גזעים עצמאיים מאוד או בעלי דחף שמירה חזק

איך בוחרים את המקום שממנו הגור מגיע?

המקום חשוב יותר מהגור. גור שגדל בבית, עם האם, עם קולות של משפחה, ועם אנשים שנוגעים בו, מגיע עם יתרון של חודשים. גור שגדל בכלוב בחצר אחורית, בלי האם, בלי מגע, מגיע עם פער שלפעמים לוקח שנים לסגור. המקום הוא גם המקום שבו רואים אם מישהו באמת דאג לגורים, או רק מכר אותם.

מה לבדוק כשמגיעים

1. לראות את האם. לא תמונה, את האם עצמה. איך היא מגיבה לזרים? אם היא רגועה וסקרנית, זה סימן טוב. אם היא נובחת, מתחבאת או נוהמת, יש סיכוי טוב שחלק מזה עובר לגורים, גם דרך תורשה וגם דרך מה שהם רואים ממנה.
2. לראות איפה הגורים חיים. נקי יחסית, מוצל, עם מקום להתרחק מהאחים. גורים שחיים בבית, ושומעים כביסה, טלוויזיה וילדים, מגיעים מוכנים יותר לבית שלכם.
3. לשאול מה הגורים כבר פגשו. אנשים שונים? ילדים? רעשים? משטחים שונים? מגע בכפות ובאוזניים? מי שגידל גורים טוב יודע לענות.
4. לבקש את פנקס החיסונים ומידע על טיפולים. את הפרטים עצמם, מה צריך להיות בגיל הזה ומה עוד חסר, בודקים עם הווטרינר.
5. לשאול אם אפשר לחזור. מקום טוב ישמח שתבואו שוב. מקום שלוחץ לסגור היום, במזומן, בלי לראות שוב, הוא סימן להתרחק.

סימנים להתרחק, גם כשהגור מושלם

• פגישה בחניה או “אביא לכם אותו הביתה”. אין אפשרות לראות את האם ואת התנאים.
• גור צעיר משמונה שבועות. גם אם אומרים לכם שהוא “כבר אוכל לבד”.
• הרבה גזעים שונים באותו מקום, כל הזמן. זה לרוב סימן לייצור, לא לגידול.
• אף שאלה אליכם. מי שמגדל גורים באחריות שואל אתכם איפה תגורו, כמה תהיו בבית ומה תעשו אם זה לא יסתדר.

מה באמת אפשר ללמוד מגור בן שמונה שבועות?

פחות ממה שנדמה, ויותר מכלום. אי אפשר לדעת איך הגור יתנהג בגיל שנתיים, כי הרבה ממה שהוא יהיה תלוי במה שיקרה לו בחודשים הקרובים, אצלכם. אבל אפשר לראות כמה דברים: כמה מהר הוא מתאושש מבהלה, איך הוא מגיב למגע, ואם הוא מתעניין באנשים או נמנע מהם.

שלוש בדיקות פשוטות, בלי ציוד

1. התאוששות מבהלה. מפילים צרור מפתחות על הרצפה במרחק כמה מטרים. כמעט כל גור יבהל. מה שמעניין הוא מה קורה אחרי: גור שחוזר תוך כמה שניות להריח את המפתחות הוא גור עם יכולת התאוששות טובה. גור שבורח ולא חוזר דקות ארוכות יצטרך יותר עבודה.
2. מגע. מרימים את הגור בעדינות, מחזיקים אותו כמה שניות, נוגעים בכפות ובאוזניים. גור שנאבק קצת ואז נרגע הוא תקין לגמרי. גור שנאבק בלי הפסקה, צורח או מנסה לנשוך בכוח, צריך מחשבה נוספת.
3. עניין באנשים. כורעים בשקט בצד, בלי לקרוא. איזה גור מגיע לבד אחרי דקה או שתיים? איזה נשאר עם האחים? איזה מסתתר? אין תשובה נכונה אחת, אבל זה אומר לכם הרבה על ההתאמה לבית שלכם.

ממה לא להתרשם

הגור שרץ אליכם ראשון ומטפס עליכם הוא לרוב הנועז והאנרגטי בהמלטה. זה נהדר לבית פעיל ומנוסה, ועלול להיות הרבה יותר מדי לבית עם ילדים קטנים. הגור שמתחבא ולא יוצא, ושנבחר מתוך רחמים, הוא הרבה פעמים גור שיצטרך עבודה רבה על פחדים. לרוב הבתים מתאים הגור שבאמצע: סקרן, משחק, מתאושש מהר, ונרגע ביד.

מה קורה בחודשים הראשונים, ולמה הם קובעים כל כך הרבה?

הגור מגיע אליכם באמצע חלון הסוציאליזציה, התקופה שבה הוא לומד מה נורמלי בעולם. מה שהוא פוגש בשבועות האלה בצורה רגועה ונעימה הופך לחלק מהעולם הרגיל שלו. מה שהוא לא פוגש בכלל, או פוגש בבהלה, עלול להפחיד אותו גם בהמשך. לכן החודשים הראשונים הם לא רק נקיון ונשיכות. הם חלון שנסגר.

סוציאליזציה טובה היא לא להציף את הגור בכל דבר. היא היכרות רגועה, קצרה ומתוגמלת עם הרבה דברים שונים: אנשים בגילאים שונים, רעשים, משטחים, נסיעה ברכב, מגע. המטרה היא גור שחווה את העולם כמקום בטוח, לא גור שעבר הכול בשבוע אחד. בגלל שהחיסונים עוד לא מלאים בתקופה הזאת, איך ואיפה עושים את זה בבטחה בודקים עם הווטרינר.

מה מבקשים לקחת איתכם ביום האיסוף

שלושה דברים קטנים מורידים הרבה מהלחץ של הלילה הראשון. שמיכה או בד שהיו עם האם והאחים, כדי שיהיה לגור ריח מוכר במקום החדש. כמות של האוכל שהוא אוכל עכשיו לימים הראשונים, כדי לא להחליף מזון באותו שבוע שבו הכול מתחלף. ורשימה בכתב: מתי הוא אוכל, כמה, מה כבר קיבל מהווטרינר ומה עוד צריך. ואת היום עצמו כדאי לקבוע לתחילת סוף שבוע או לימי חופש, כדי שמישהו יהיה בבית ברצף ביומיים הראשונים.

מה עושים מהיום הראשון בבית

1. מקום קבוע לשינה. כלוב פתוח או פינה מגודרת, ליד אנשים ולא בחדר רחוק. הרגלה לכלוב נעשית בהדרגה, בלי סגירה בכוח בשבוע הראשון.
2. הוצאה לצרכים בתדירות גבוהה. אחרי שינה, אחרי אוכל, אחרי משחק, וכל שעה או שעתיים בהתחלה. הצלחה בחוץ מקבלת פרס מיד. על התהליך המלא כתבתי בעמוד על הרגלי נקיון.
3. נשיכות. גורים נושכים, וזה נורמלי. מה שמלמדים הוא עוצמה ומה מותר לנשוך. כתבתי על כך בעמוד על נשיכת גור.
4. דקות לבד, מהשבוע הראשון. כמה דקות בכל פעם, בחדר אחר, עם משהו ללעוס. גור שלא היה לבד אף פעם בחודשיים הראשונים מתקשה הרבה יותר בהמשך.
5. אימון קצר כל יום. שתי דקות של שם, קשר עין וישיבה לפני הקערה. גור לומד מהר, ומה שלא מלמדים אותו הוא ילמד לבד.

מה לא לעשות, גם כשמאוד רוצים?

• לא לקחת שני גורים מאותה המלטה בבת אחת. זה נשמע כמו פתרון לבדידות, ובפועל זה כמעט תמיד כפול עבודה, ושני גורים שמתקשרים זה עם זה יותר מאשר איתכם.
• לא לקחת גור כהפתעה. גור הוא החלטה של כל הבית, כולל מי שיקום אליו בשתיים בלילה.
• לא לבחור לפי תמונה. בלי לראות את המקום ואת האם, אתם בוחרים צבע, לא כלב.
• לא לבחור גזע בגלל סרט, פרסומת או כלב של חבר. הכלב של החבר חי חיים אחרים, ולפעמים עבר שנים של עבודה שלא ראיתם.
• לא לקחת גור בתקופה שבה אין לכם זמן. החודש הראשון דורש נוכחות. לפני חופשה, לפני מעבר דירה או לפני לידה זה הזמן הכי פחות מתאים.

כמה זמן עד שהגור מסתדר בבית?

במה שאני רואה, השבועות הראשונים הם של הסתגלות: הגור לומד את הבית, את האנשים ואת סדר היום. נקיון בבית לוקח לרוב כמה חודשים עד שהוא יציב, עם תאונות פה ושם. נשיכות הגור יורדות בהדרגה עם הזמן ועם עבודה עקבית. ואז מגיע גיל ההתבגרות, שבו חלק מהדברים שנראו מסודרים נשברים לתקופה, וזה תקין.

מי שרוצה להבין לעומק את החודשים הראשונים ימצא את כל השלב בעמוד על הגור מגיל שמונה שבועות עד חצי שנה.

מתי צריך עזרה, ולאן לפנות?

לווטרינר: בכל מה שקשור לחיסונים, תולעים, תזונה, ושינוי פתאומי בהתנהגות כמו עייפות חריגה, שלשול או הקאות. גור קטן יכול להידרדר מהר, ולא מחכים עם זה.

למאלף: כשהגור מפחד מאוד מאנשים או מרעשים ולא מתאושש, כשהנשיכות לא יורדות אלא מתחזקות ונעשות כואבות באמת, כשהוא נוהם על אוכל או על צעצועים, או כשאתם מרגישים שאין לכם מושג מאיפה להתחיל. לגורים צעירים עדיף לרוב שיעורים בבית ותרגול יומי שלכם, כי החודשים האלה הם גם החודשים שבהם הגור לומד אתכם. פירטתי את האפשרויות בעמוד על אילוף גורים.

ואם אתם עוד לפני ההחלטה ומתלבטים בין גור לכלב בוגר, שווה לקרוא גם על החודשים הראשונים של כלב מאומץ. לפעמים התשובה הנכונה לבית עמוס היא כלב בן שלוש עם אופי שכבר אפשר לראות.