כלב ואזעקות: איך מכינים כלב לממ"ד

אזעקה היא שילוב של שלושה דברים שכלב לא אוהב: צליל עולה ויורד שלא נגמר, בני בית שזזים מהר ובלחץ, וחדר קטן עם דלת כבדה. אחר כך, לפעמים, מגיע בום. בעלי כלבים מספרים לי לרוב שהכלב היה בסדר באזעקה הראשונה ונשבר בשלישית, או שהוא נכנס לממ”ד בלי בעיה אבל לא מוכן לצאת לטיול יומיים. כמעט כל זה ניתן להכנה מראש, ורוב ההכנה לוקחת כמה דקות ביום.

ההנחיות הרשמיות של פיקוד העורף הן הבסיס, ואת זמן ההגעה למרחב המוגן באזור שלכם בודקים שם. העמוד הזה עוסק בחלק שההנחיות לא מכסות: איך מביאים את הכלב לשם מהר, ואיך הוא יוצא מזה רגוע.

מה קורה בראש של כלב בזמן אזעקה

כלב שומע את האזעקה חזק יותר מאיתנו, אבל מה שמלחיץ אותו יותר מהצליל הוא ההתנהגות שלנו. ריצה במסדרון, קולות גבוהים, ילדים שנאספים בבהלה ודלת שנטרקת הם בשבילו האות שמשהו רע קורה. כלב קורא את הסכנה דרכנו.

יש כאן שלושה מצבים שונים, ושווה לזהות את שלכם:

מה רואים	מה זה כנראה	מה עוזר
הכלב סקרן, מסתובב, נובח פעם או פעמיים ונרגע	חוסר ודאות רגיל	שגרה קבועה ופרס בממ”ד
הכלב נתקע, לא זז, מסרב להיכנס לחדר הקטן	פחד מהמקום או מהדלת	תרגול כניסה בזמנים שקטים
רועד, מתנשף, מחפש להתחבא, ממשיך שעה אחרי	פחד מרעשים שמחריף	עבודה הדרגתית, ולפעמים ווטרינר

הטור האחרון חשוב. פחד מרעשים נוטה להחריף עם החשיפה, לא להיחלש. כל אזעקה ובום שהכלב עובר בפאניקה מלמדים אותו שהצליל הזה באמת מסוכן. זה מה שנקרא רגישות, וזה ההפך מהרגלה. לכן “הוא יתרגל” עובד אצל הכלב מהשורה הראשונה בטבלה, ולא אצל הכלב מהשורה השלישית.

איך מתרגלים כניסה מהירה לממ”ד, צעד אחרי צעד

המטרה היא שהכלב ייכנס לחדר בלי שתצטרכו לשכנע, לגרור או להרים אותו. בזמן אמת אין לכם שלושים שניות לשכנוע. התרגול נעשה בימים שקטים, לא כשיש מצב.

1. בונים פינה קבועה. מזרן או שמיכה שלו, תמיד באותה פינה, עם קערת מים. הפינה נשארת שם גם כשאין שום דבר.
2. הופכים את החדר למקום טוב. כמה פעמים ביום, זורקים פרס לתוך הממ”ד ונותנים לכלב להיכנס לבד. בלי לסגור את הדלת. רק להיכנס, לאכול, לצאת.
3. מוסיפים מילה. כשהכלב כבר נכנס בשמחה, אומרים מילה קבועה רגע לפני שזורקים: “ממ”ד”, “חדר”, כל מילה שלא משמשת לשום דבר אחר. אחרי כמה ימים אומרים את המילה, מחכים שנייה, והכלב כבר בדרך.
4. סוגרים את הדלת לרגע. הכלב בפנים לועס משהו טוב, אתם בפנים איתו, הדלת נסגרת לעשר שניות ונפתחת. אחר כך לדקה. אחר כך לחמש דקות. דלת פלדה שנטרקת היא רעש מפחיד בפני עצמה, אז סוגרים אותה לאט בהתחלה.
5. מתרגלים מכל מקום בבית. מהמרפסת, מהמיטה, מאמצע ארוחה, מהחצר. הכלב צריך להגיע מכל נקודה, לא רק מהסלון.
6. מתרגלים עם תנועה מהירה. כשהכניסה כבר טובה, מתרגלים בקצב מהיר יותר, כמו שתזוזו באמת. הכלב צריך לראות אתכם ממהרים ועדיין לחשוב שזה משחק.
7. בודקים את הזמן. כמה זמן לוקח מהמילה עד שהכלב בפנים? אם זה יותר מכמה שניות, חוזרים צעד אחורה.

רוב הכלבים לומדים את זה בשבוע של תרגולים קצרים. כלב שמפחד מחדרים קטנים צריך יותר זמן, ושם כדאי להתחיל עם הדלת פתוחה לגמרי ולהשאיר אותה פתוחה הרבה ימים.

כלב קטן, כלב גדול וכלב שנתקע

כלב קטן אפשר להרים, וזה יתרון בזמן אמת. אבל כלב שמורם תמיד לומד שהחדר הזה הוא מקום שלוקחים אותו אליו בלי לשאול. עדיף שילמד להיכנס לבד, ושההרמה תהיה גיבוי.

כלב גדול שנתקע על הרצפה הוא בעיה אמיתית, כי אי אפשר להזיז אותו מהר. אצלו התרגול אינו בחירה. ואם הכלב נתקע דווקא בפתח ולא במסדרון, זה בדרך כלל עניין של הדלת: הרעש, הצל, המשקוף הגבוה. מתרגלים מעבר בפתח בלי לסגור כלום, עם פרס בצד השני.

מה להחזיק מוכן ליד הדלת

ברגע האמת אין זמן לחפש רצועה. מה שמוכן מראש יוצא איתכם, ומה שלא מוכן נשאר.

על וו ליד הדלת, או בתוך הממ”ד:

• רצועה קצרה ורתמה שהכלב לא יכול להשתחל ממנה. מה מתאים לאיזה כלב פירטתי בעמוד על רצועה, רתמה וקולר.
• תיק קטן עם בקבוק מים וקערה מתקפלת, שקיות לצרכים, וחופן חטיפים בקופסה סגורה.
• חטיף לעיסה ארוך או צעצוע מזון שמוכן מראש במקפיא.
• מזרן מתקפל קטן או שמיכה, אם יוצאים למקלט משותף.
• תרופות קבועות של הכלב, אם יש, ומספר הטלפון של הווטרינר.
• מחסום פה שהכלב כבר מורגל אליו, לכלב שעלול להיבהל ליד זרים במקלט.

על הכלב, כל הזמן: קולר עם תג שיש עליו מספר טלפון. בתקופות של אזעקות, כלבים בורחים. כלב שבורח עם תג חוזר הביתה מהר יותר, גם אם יש לו שבב, כי מי שמוצא אותו לא צריך קורא שבבים כדי להתקשר.

איך מרגילים כלב לצליל האזעקה

העבודה הזאת נקראת דה-סנסיטיזציה, ויחד איתה התניה נגדית: חושפים את הכלב לצליל בעוצמה נמוכה מספיק כדי שלא יילחץ, ומחברים אותו למשהו טוב. העיקרון פשוט, והטעות כמעט תמיד היא לעלות בעוצמה מהר מדי.

1. מוצאים הקלטה של אזעקה ומשמיעים אותה מהטלפון, בעוצמה כל כך נמוכה שהכלב בקושי מרים אוזן.
2. ברגע שהצליל מתחיל, מתחילים לתת חטיפים קטנים, אחד אחרי השני. כשהצליל נפסק, החטיפים נפסקים.
3. חמש עד עשר חזרות קצרות ביום, לא יותר.
4. כל כמה ימים, ורק אם הכלב רגוע לגמרי, מעלים מעט את העוצמה. אם הכלב מפסיק לאכול, מתנשף או מחפש להתחבא, העוצמה גבוהה מדי. חוזרים שני צעדים אחורה.
5. אחרי שהכלב מגיב לצליל בציפייה לאוכל, מחברים את זה לתרגול הכניסה: הצליל מתחיל, אומרים את המילה, והולכים יחד לממ”ד.

רמקול של טלפון לא משחזר את העוצמה האמיתית, וזה בסדר. המטרה היא לא לחקות את האזעקה במלואה, אלא לשנות את מה שהצליל אומר לכלב. את העבודה המלאה על פחד מרעשים פירטתי בעמוד על זיקוקים, רעמים ויום העצמאות, והיא מתאימה גם כאן.

בתקופה שיש בה אזעקות אמיתיות כל יום, עבודה על הצליל קשה יותר, כי החשיפה האמיתית רצה מהר יותר מהתרגול. אז העיקר הוא הפינה הבטוחה והשגרה, והתרגול על הצליל נעשה בעיקר בתקופות שקטות, כהכנה לפעם הבאה.

בזמן האזעקה ואחרי הבום

ברגע האמת, הדבר הכי חשוב שאתם עושים בשביל הכלב הוא להיות רגועים בעצמכם, או לפחות להיראות כך. זזים מהר, אבל לא צועקים. אומרים את המילה הקבועה בטון של כל יום.

בתוך הממ”ד: הכלב בפינה שלו, עם החטיף שמחכה לו שם. מותר ללטף ולדבר אליו. הרעיון הישן שאסור לנחם כלב מפוחד כי “זה מחזק את הפחד” לא מחזיק במה שאני רואה: פחד הוא רגש, לא התנהגות שמתחזקת מליטוף. מה שכן לא עוזר הוא בעלים שמתנשף ומחבק את הכלב חזק. נוכחות שקטה, יד על הגב אם הכלב רוצה, וזהו.

כלב שרוצה להתחבא: תנו לו. אם הוא נכנס מתחת לשולחן או מאחורי הכיסא בתוך הממ”ד, זה בסדר. לא מוציאים אותו משם.

אחרי הבום: הרבה כלבים מתנערים, מסתובבים או מתנשפים כמה דקות. זה טבעי. מחכים לפני שיוצאים מהחדר, ונותנים לכלב לצאת בקצב שלו.

הטיול הבא: זה הרגע הרגיש. כלב ששמע בום לפני שעה יכול להיבהל מכל רעש, ובהלה ברחוב נגמרת לפעמים בבריחה. לכן בימים כאלה יוצאים עם רתמה ורצועה קצרה, לא משחררים בשום מקום פתוח, ולא מטיילים ליד כבישים גדולים. אם הכלב לא רוצה לצאת, לא גוררים. יוצאים לסיבוב קצר ליד הבית וחוזרים.

במקלט משותף, עם שכנים

מקלט של בניין הוא מקום צפוף, עם אנשים שחלקם מפחדים מכלבים וחלקם ילדים. הכללים שאני ממליץ עליהם פשוטים: הכלב ברצועה קצרה כל הזמן, על מזרן משלו, בפינה רחוקה מהכניסה. הוא לא מתקרב לאנשים ולא מקבל ליטופים מזרים בזמן הזה, גם אם הוא חברותי. כלב רגוע ומנומס במקלט עושה יותר לשקט בבניין מכל שיחה עם הוועד. ואת מה שנהוג בבניין שלכם, ומה מותר להכניס למקלט, כדאי לברר מראש עם ועד הבית או עם הרשות המקומית.

כשהכלב לבד בבית ואתם בחוץ

זה המצב שבעלים הכי מפחדים ממנו, ויש בו מעט מה לעשות בזמן אמת, אבל לא מעט מה לעשות מראש. הדבר הראשון הוא איפה הכלב נשאר כשאתם יוצאים. בתקופה מתוחה, כדאי שזה יהיה החדר הפנימי ביותר, או הממ”ד עצמו עם הדלת פתוחה, ולא החצר או המרפסת.

הדבר השני הוא לסגור את מה שהכלב יכול לפגוע בעצמו דרכו: חלון פתוח, תריס שאפשר לדחוף, דלת מרפסת שנפתחת בדחיפה. כלב שנבהל מחפש לצאת, והוא בוחר את היציאה הקרובה. ואם יש שכן או בן משפחה קרוב שהכלב מכיר, סכמו איתו מראש שייכנס לבדוק אחרי אזעקה שתפסה אתכם בחוץ, ושימו אצלו מפתח.

ומצלמה פשוטה בבית מספרת לכם אחר כך מה באמת קרה. כלב שנשכב אחרי כמה דקות הסתדר. כלב שהסתובב ליד הדלת חצי שעה צריך עבודה, גם אם הבית נשאר שלם.

מה לא לעשות

לא לחכות לאזעקה כדי לתרגל. תרגול שמתחיל באזעקה אמיתית הוא לא תרגול, הוא חשיפה.

לא לגרור כלב לחדר כשאין לחץ. כל פעם שהכלב נגרר לחדר, החדר נעשה גרוע יותר בשבילו.

לא להשאיר כלב לבד בחצר או במרפסת בתקופה מתוחה. כלב שנבהל בחצר קופץ גדר. כלב שנבהל במרפסת יכול ליפול. את הבדיקה של הבית מהזווית הזאת פירטתי בעמוד על בית בטוח לכלב.

לא להעניש נביחה או יללה בזמן אזעקה. הכלב לא מתנהג רע, הוא מפחד. עונש מוסיף פחד.

לא לשחרר מרצועה בימים שאחרי. גם כלב עם אליי מצוין לא שומע כלום ברגע של בהלה.

כמה זמן זה לוקח, ומתי צריך עזרה

כניסה מהירה לממ”ד לוקחת לרוב הכלבים שבוע עד שבועיים של תרגולים קצרים. הרגלה לצליל לוקחת יותר, שבועות, תלוי כמה הכלב רגיש מלכתחילה. כלב שכבר עבר כמה אזעקות בפאניקה מתחיל ממקום קשה יותר, והעבודה איתו איטית יותר.

שווה לפנות לעזרה כשמופיע אחד מאלה:

• הכלב נכנס לפאניקה ממושכת, מתנשף ורועד שעה ויותר אחרי כל אזעקה.
• הכלב מתחיל לפחד מרעשים שלא הפריעו לו קודם: אופנוע, דלת, מכסה של סיר.
• הכלב מפסיק לאכול, לא יוצא לטיולים כמה ימים, או עושה צרכים בבית מפחד.
• הכלב פוגע בעצמו בניסיון לברוח, או מנסה לקפוץ ממרפסת או מחלון.

במצבים האלה פונים קודם לווטרינר, כי יש כלבים שצריכים עזרה תרופתית כדי לעבור תקופה כזאת, והתרופה היא החלטה שלו בלבד. ואחר כך, או במקביל, עבודה התנהגותית מסודרת על הפחד. כלב שמפחד מרעשים יכול להשתפר מאוד, וזה קורה בעבודה הדרגתית ולא בחשיפה.