יוצאים לחופשה: איפה משאירים את הכלב

השאלה הזאת עולה פעמיים בשנה בכל בית עם כלב: לפני החגים ולפני הקיץ. ובכל פעם מחדש, ההחלטה נעשית ברגע האחרון, לפי מי שפנוי. אני רוצה להציע דרך אחרת לחשוב עליה, כי איפה שהכלב נמצא בזמן החופשה משפיע לא רק על השבוע הזה, אלא גם על איך הוא יחזור.

ומשפט אחד על מי שכותב: אני עובד עם כלבים בתנאי פנסיון, ולכן ברור שיש לי נטייה. ניסיתי לכתוב את העמוד כך שגם מי שלא יבחר בזה יקבל ממנו את מה שהוא צריך, כי זה מה שבאמת חשוב.

ארבע האפשרויות, זו מול זו

קריטריון	משפחה או חברים	דוגסיטר	פנסיון רגיל	אילוף בתנאי פנסיון
איפה הכלב	בבית שלהם, לפעמים אצלכם	בבית שלכם או אצלו	במקום ייעודי לכלבים	במקום ייעודי, עם מאלף
מתאים לחופשה של	כל אורך	כל אורך	כל אורך	ארוכה, כמה שבועות
מה הכלב עושה ביום	תלוי באנשים	טיולים לפי מה שסוכם	שהייה, משחק, טיולים לפי המקום	אימון כמה פעמים ביום וטיולים
יתרון עיקרי	אנשים שהכלב מכיר	הכלב נשאר בסביבה מוכרת	ניסיון עם הרבה כלבים, מבנה בטוח	הכלב חוזר עם יותר ממה שיצא
סיכון עיקרי	חוסר ניסיון, בית לא מוכן לכלב	איכות משתנה מאוד בין אנשים	הרבה כלבים, פחות תשומת לב אישית	לא מתאים לחופשה קצרה
מתאים במיוחד ל	כלב רגוע שמכיר אותם	כלב מבוגר, חרד ממקומות חדשים	כלב חברתי ובריא	כלב עם בעיה שצריך לעבוד עליה

אין כאן אפשרות שמנצחת תמיד. יש אפשרות שמתאימה לכלב שלכם, לחופשה הזאת. את ההבדל בין פנסיון רגיל לפנסיון שבו מאלפים פירטתי בעמוד ההשוואה על פנסיון אילוף מול פנסיון רגיל.

שלושה כלבים שצריכים מחשבה מיוחדת

כלב מבוגר. כלב בן עשר ומעלה מתקשה יותר בשינויים: מקום חדש, מדרגות לא מוכרות, רצפה חלקה, שגרה אחרת. הרבה פעמים הוא מסתדר הכי טוב בבית שלו, עם מישהו שבא אליו. ואם יש לו תרופות קבועות, מי ששומר עליו צריך לדעת לתת אותן ולזהות מתי משהו לא בסדר.

כלב חרד או רגיש. כלב שנלחץ מזרים, מרעשים או מהיעדרות שלכם, לא נרגע במקום חדש עם הרבה כלבים. אצלו, ההכרות המוקדמת היא לא המלצה אלא תנאי. ושווה לשאול את עצמכם בכנות אם החופשה הזאת היא הזמן לנסות מקום חדש, או שעדיף מישהו שהוא כבר מכיר.

כלב שלא מסתדר עם כלבים אחרים. כלב כזה צריך מקום שבו הוא לא חולק שטח עם כלבים זרים, או דוגסיטר שאין לו כלבים משלו. מספרים את זה מראש, במפורש, ולא מקווים שיהיה בסדר.

משפחה או חברים: מה לבדוק לפני שמשאירים

האפשרות הכי נפוצה, והיא נפלאה כשהיא עובדת. הכלב מכיר את האנשים, יש אהבה, ואין עלות. מה שמשתבש בה הוא כמעט תמיד הבית ולא האנשים.

1. שער, גדר ודלת. כלב בבית לא מוכר מחפש את הדרך הביתה. רוב הבריחות שאני שומע עליהן בחופשות קרו אצל משפחה, דרך שער שמישהו שכח או גדר שהכלב מצא בה חור ביום השני.
2. ילדים וחיות אחרות. נכדים שמחבקים את הכלב, חתול שלא ראה כלב מעולם, כלב אחר של המשפחה. כל אחד מהם הוא מצב שכדאי לבדוק מראש. את הכללים לילדים ולכלבים פירטתי בעמוד על ילדים וכלבים.
3. שעות לבד. האם יש מישהו בבית רוב היום? כלב שמגיע לבית חדש ונשאר בו לבד שמונה שעות ביום הראשון נמצא במצב קשה מכפי שנראה.
4. רצועה, תמיד. גם כלב שאצלכם הולך משוחרר. במקום לא מוכר, עם אדם שהוא לא מתייחס אליו כמו אליכם, הכלב לא יחזור כשקוראים לו.
5. דף הוראות. אוכל וכמויות, שעות טיול, מה מפחיד אותו, מספר הווטרינר שלכם וווטרינר קרוב אליהם.

ומשהו שקשה להגיד למשפחה: הכללים שלכם. סבתא שמאכילה מהשולחן, דוד שנותן לכלב לישון במיטה, ילדים שמשחקים איתו בתפיסת ידיים. שבוע כזה לא הורס כלב, אבל הוא כן מחזיר הרגלים שעבדתם עליהם. כדאי לבחור שניים או שלושה כללים שבאמת חשובים לכם, ולבקש רק אותם.

דוגסיטר: בבית שלכם או אצלו

דוגסיטר הוא תחום שבו יש אנשים מצוינים ויש אנשים שאסור להשאיר אצלם צמח. לרוב אין רישוי ייעודי שמסנן בשבילכם, ולכן הבדיקה עליכם.

כשהדוגסיטר בא אליכם, הכלב נשאר בבית שלו, עם הריחות, המיטה והשגרה. זה הכי קל לכלב מבוגר, לכלב חרד ממקומות חדשים ולכלב שלא מסתדר עם כלבים אחרים. מה שבודקים הוא כמה שעות ביום מישהו באמת נמצא איתו, ואם הסידור הוא ביקורים, כמה ביקורים ובאילו שעות.

כשהכלב עובר לבית של הדוגסיטר, הוא פוגש בית חדש, ולפעמים עוד כלבים. מה שבודקים: כמה כלבים יש שם באותו זמן, איפה הכלב ישן, האם יש חצר מגודרת, ואיך מפרידים בין כלבים שלא מסתדרים.

השאלות שאני הייתי שואל כל דוגסיטר:

• מה אתה עושה אם הכלב לא אוכל יומיים?
• מה אתה עושה אם הוא בורח?
• כמה זמן ביום הוא לבד?
• אילו כלבים עוד יהיו כאן?
• אפשר לקבל תמונה או עדכון קצר כל יום?

התשובות לשאלות האלה מלמדות יותר מכל ביקורת.

ועוד דבר שאני רואה הרבה: דוגסיטר שבא אליכם הביתה צריך לפגוש את הכלב לפחות פעם אחת כשאתם שם, ולצאת איתו לטיול אחד לפני שאתם נוסעים. כלב ששומר על הבית יכול לא לתת לאדם זר להיכנס, גם אם הוא מקבל את המפתח. וכלב שמושך ברצועה או מתפרץ על כלבים בטיול צריך מישהו שיודע להחזיק אותו, ולא רק מישהו שאוהב כלבים. אם אחד מאלה הוא הכלב שלכם, הטיול המשותף לפני הנסיעה הוא הבדיקה החשובה ביותר שתעשו.

פנסיון רגיל: מה לבדוק בביקור

פנסיון טוב הוא מקום שמחזיק הרבה כלבים בבטחה, עם שגרה ברורה. כלב חברתי ובריא יכול ליהנות שם, וחוזר עייף ומרוצה. מה שחשוב הוא לבקר לפני, ולא לסמוך על תמונות.

מה לראות בביקור:

• איפה הכלבים ישנים, וכמה כלבים יחד.
• כמה זמן ביום הכלבים מחוץ למקום השינה, ומה הם עושים אז.
• איך מפרידים בין כלבים גדולים לקטנים, ובין כלבים שלא מסתדרים.
• צל, מים ואוורור, בעיקר בקיץ.
• מה הנוהל אם כלב חולה או נפצע, ואיזה וטרינר עובד איתם.
• אילו חיסונים הם דורשים. רוב המקומות הרציניים מבקשים פנקס חיסונים בתוקף, ולכן בודקים אותו כמה שבועות לפני.

ושימו לב לשאלות ששואלים אתכם. מקום ששואל על אופי הכלב, על פחדים, על אוכל ועל כלבים אחרים, הוא מקום שמתכנן לקבל את הכלב שלכם, ולא כלב כללי. את רשימת השאלות שכדאי לשאול כל מי שמשאירים אצלו כלב, גם אם הוא לא מאלף, פירטתי בעמוד על מה לשאול מאלף כלבים.

אילוף בתנאי פנסיון בזמן החופשה: מתי זה הגיוני

יש בעלים שמגיעים אליי עם רעיון פשוט: הכלב ממילא צריך להיות במקום אחר, אז למה שהזמן הזה לא יהיה זמן עבודה. זה רעיון טוב, בתנאים מסוימים.

מתי זה מתאים: כשהחופשה ארוכה, כשיש בעיה אמיתית שצריך לעבוד עליה, משיכה ברצועה, נביחות, קפיצות, כלב שלא מקשיב, וכשהכלב יכול להתמודד עם שהות במקום חדש. באילוף בתנאי פנסיון שלי הכלב נמצא שלושה שבועות, אני עובד איתו שלוש פעמים ביום ויוצא איתו לטיולים, ואתם מגיעים לפנסיון למפגש אחרי שבועיים ומקבלים מפגש מסירה בסיום. ומה שחשוב לא פחות, לבעלים יש תפקיד בתהליך: במפגש שאחרי שבועיים ובמפגש המסירה לומדים את השפה שהכלב למד, כי אילוף שנשאר רק אצל המאלף לא מחזיק בבית.

מתי זה לא מתאים: לחופשה של שבוע, כי שלושה שבועות הם המסגרת. כשאין בעיה אמיתית, רק צורך במקום להשאיר את הכלב. וכשהבעלים לא יכולים להגיע למפגשים, כי חלק מהעבודה היא שלהם.

אם הולכים על זה, את ההכנה לשבועיים שלפני הגעת הכלב, מה לסדר ומה דווקא לא לשנות, כתבתי בעמוד על השבועיים שלפני הפנסיון.

איך מכינים את הכלב לפני שנוסעים, צעד אחרי צעד

לא משנה איזו אפשרות בחרתם, ההכנה דומה:

1. שלושה עד ארבעה שבועות לפני: בודקים חיסונים ומניעת טפילים, וסוגרים את המקום.
2. שבועיים לפני: ביקור הכרות. הכלב פוגש את המקום או את האדם, בלי שאתם נעלמים.
3. שבוע לפני: לילה של ניסיון, אם אפשר. אם לא, לפחות כמה שעות.
4. בימים שלפני: לא משנים אוכל, לא מתחילים שיטה חדשה, ולא עושים “פיצוי” של חיבוקים אינסופיים. כלב שקיבל שבוע של תשומת לב צמודה מרגיש את הנסיעה חזק יותר.
5. ביום עצמו: טיול טוב לפני. פרידה קצרה ורגילה, בלי דרמה. מביאים את האוכל שלו, את המיטה או השמיכה שלו, וחפץ עם הריח שלכם.
6. דף הוראות אחד: אוכל, כמויות, תרופות, פחדים, הרגלים, מספר וטרינר, ומספר של מישהו בארץ שיכול להחליט אם אתם לא זמינים.

מה לא לעשות

לא לבחור לפי מה שפנוי בשבוע האחרון. בתקופות עמוסות, מה שנשאר פנוי הוא לא תמיד מה שמתאים.

לא להשאיר כלב לבד בבית עם שכן שמגיע פעמיים ביום. בשביל רוב הכלבים זה עשרים ושתיים שעות לבד, וזה יותר ממה שהם מחזיקים. על כמה שעות כלב יכול באמת להישאר לבד כתבתי בעמוד על כמה שעות אפשר להשאיר כלב לבד.

לא להסתיר בעיות. כלב שנושך כשנוגעים לו בכפות, שבורח, או שלא מסתדר עם זכרים, צריך שמי ששומר עליו יידע את זה. הסתרה לא מגינה על הכלב, היא מסכנת אותו.

לא להתקשר כל שעה. עדכון אחד ביום מספיק, והוא נותן למי ששומר על הכלב לעבוד.

לא לשלוח כלב בלי תג ושבב מעודכן. כלבים בורחים בעיקר מבתים ומקומות שהם לא מכירים. תג על הקולר עם מספר של מי ששומר עליו, ועוד מספר שלכם, מחזיר כלב תוך שעות במקום ימים.

אחרי החופשה: מה מצפה לכם בבית

רוב הכלבים חוזרים עייפים, ישנים הרבה יומיים, ואז חוזרים לעצמם. ביומיים האלה לא מתכננים ביקורים, טיולים ארוכים או אורחים, אלא בית שקט ושגרה רגילה. חלק נצמדים לבעלים לכמה ימים, וזה טבעי. כלב שחוזר עם שלשול קל מהתרגשות ומשינוי מים זה קורה, וכלב שחוזר חולה, מקיא שוב ושוב או משתעל הרבה, צריך בדיקה אצל הווטרינר.

מה שכדאי לשים לב אליו הוא שינוי בהתנהגות שלא עובר אחרי שבוע: כלב שלא היה מפחד ועכשיו מפחד, כלב שהתחיל לנבוח כשהוא לבד, או כלב שעושה צרכים בבית. במקרים כאלה, שווה לשאול את מי ששמר עליו מה קרה, ולתת לכלב כמה ימים של שגרה רגילה ושקטה. ואם הוא חזר ממסגרת של אילוף, את מה שקורה בשבוע הראשון בבית, ואיך שומרים על מה שהוא למד, פירטתי בעמוד על השבוע הראשון אחרי שהכלב חוזר.