כלב שמלקק את עצמו בלי הפסקה

רוב הבעלים שמספרים לי על כלב שמלקק את עצמו מתארים את זה בצליל מסוים: הליקוק הרטוב והקצבי בשתיים בלילה, שמעיר את כל החדר. או את הכפה שנהייתה חומה, את הבטן האדומה, את הנקודה ברגל שאין עליה יותר שיער. ליקוק הוא אחת ההתנהגויות שבהן הגבול בין הרגל לבין בעיה בריאותית הכי דק, ולכן העמוד הזה מתחיל בגוף, ורק אחר כך מגיע לאילוף.

איך נראה ליקוק שהוא כבר יותר מניקיון

כל כלב מלקק את עצמו. זה חלק מהניקיון הרגיל שלו, והוא קורה בעיקר אחרי ארוחה, אחרי טיול, ובזמן שהוא מתמקם לשינה. ליקוק כזה נמשך כמה דקות, עובר בין מקומות בגוף, ונגמר. מה שמבדיל אותו מליקוק בעייתי הוא שלושה דברים: משך, מיקום וסימנים.

	ניקיון רגיל	ליקוק שצריך לבדוק
משך	דקות ספורות	ארוך, ברצף, או שוב ושוב לאורך היום
מיקום	עובר בין מקומות	חוזר לאותו מקום: כפה, רגל, בטן, מפשעה, זנב
שעות	אחרי ארוחה או טיול	גם בלילה, גם כשהוא ער לגמרי, גם כשהוא לבד
מה נשאר	כלום	שיער רטוב, כתם חום אדמדם, עור אדום, קרחת, פצע
הפסקה	מפסיק בקלות	חוזר מיד אחרי שקוטעים אותו

הכתם החום אדמדם על הפרווה, בעיקר אצל כלבים בהירים, הוא רמז שבעלים לא תמיד מזהים. זה צבע של רוק, והוא מופיע רק כשהכלב מלקק את אותו מקום הרבה ולאורך זמן. וכשהליקוק מתמקד בנקודה אחת עד שנוצר פצע פתוח, בדרך כלל ברגל הקדמית, זה כבר מצב שהווטרינר צריך לראות מהר, כי פצע כזה נוטה להזדהם ולהתחזק מעצמו: הוא מגרד, הכלב מלקק, וזה מגרד יותר.

מה בודקים קודם אצל הווטרינר

אצל כלב שמלקק את עצמו בלי הפסקה, הבדיקה הראשונה היא תמיד רפואית. במה שאני רואה, רוב הכלבים שבעלים מביאים כ”כלב עם הרגל” מתחילים עם סיבה בגוף, גם אם אחר כך ההרגל נשאר. אלה הסיבות הנפוצות שהווטרינר בודק:

• אלרגיה. למזון, לאבקנים, לעשבים או לאבק. ליקוק כפות, בטן ומפשעה הוא אחד הסימנים הנפוצים, ולעיתים קרובות הוא עונתי.
• פרעושים וקרציות. גם כלב שמקבל טיפול נגד טפילים יכול להגיב חזק לעקיצה אחת.
• פטרייה או דלקת בעור, בעיקר בין אצבעות הכפות ובקפלי העור, שם חם ולח.
• כאב. כלב מלקק מקום שכואב לו. ליקוק של מפרק, כמו ברך או שורש כף היד, יכול להיות סימן לכאב מפרקים, במיוחד אצל כלב מבוגר.
• גוף זר או פצע בכפה: קוץ, שבר זכוכית, ציפורן שבורה.
• בעיה בבלוטות האנאליות או בדרכי השתן, כשהליקוק מתמקד באזור האחורי.
• בחילה ובעיות עיכול, כשהכלב מלקק בעיקר את השפתיים, רהיטים או רצפה.

מה המיקום בגוף רומז

המקום שהכלב מלקק נותן לווטרינר כיוון ראשון, ולכן כדאי לשים לב אליו ולרשום אותו. זה לא תחליף לבדיקה, אבל זה מקצר אותה:

• כפות, בעיקר שתיהן או ארבעתן: לרוב אלרגיה או בעיה בעור. אם זאת כפה אחת בלבד, יותר סביר משהו מקומי, כמו קוץ, פצע או ציפורן.
• בטן, מפשעה ופנים הירכיים: אזורים שבהם העור דק, ולכן הם מגיבים ראשונים לאלרגיה ולעקיצות.
• מפרק אחד, כמו ברך, שורש כף יד או ירך: כיוון של כאב, במיוחד אצל כלב מבוגר או כלב שגם צולע.
• רגל קדמית, בנקודה אחת, עד שאין שם שיער: תמונה שמופיעה הרבה אצל כלבים שמשתעממים או לחוצים, אבל גם שם הבדיקה הרפואית קודמת.
• אזור הזנב ופי הטבעת: בלוטות אנאליות, תולעים או דרכי שתן.

כלב מבוגר שמתחיל ללקק מפרק, או שמשנה את הדרך שבה הוא קם, עולה במדרגות או נשכב, מספר לכם משהו על כאב. בגיל הזה, כל שינוי כזה הולך קודם לווטרינר.

כל אלה דברים שאילוף לא יפתור, ושחשוב לא לפספס. אז לבדוק עם הווטרינר, ולהביא איתכם את מה שרשמתם: מתי, איפה בגוף, באיזו עונה ובאילו מצבים. רק אחרי שהבדיקה תקינה, או אחרי שהבעיה הרפואית טופלה והליקוק עדיין נשאר, מגיע הזמן לעבוד על ההתנהגות.

למה כלב בריא מלקק? ההיגיון שלו

ליקוק מרגיע כלבים. התנועה החוזרת, הקצב והמגע עושים לכלב משהו דומה למה שעושה לאדם לחוץ לשחק בעט או לכרסם ציפורניים. ולכן, כשהגוף תקין, ליקוק בלי הפסקה הוא כמעט תמיד דרך של הכלב להתמודד עם משהו.

שעמום. כלב שמבלה שעות בלי שום עיסוק מוצא את מה שזמין לו. הכפות שלו תמיד שם. ליקוק ממלא זמן ריק, וזמן ריק יש לכלבים רבים בשפע.

לחץ ומצוקה. כלבים שמלקקים כשהם לבד, כשיש רעשים, כשיש אורחים או כשמשהו בבית השתנה, משתמשים בליקוק כדי להרגיע את עצמם. זאת התנהגות עקירה, פעולה שהכלב עושה כדי להוריד מתח. ליקוק שמופיע בעיקר כשהכלב לבד יכול להיות חלק מתמונה של חרדת נפרדות, ואז הוא סימפטום של משהו גדול יותר.

הרגל שנשאר. כאן החלק שבעלים הכי מופתעים ממנו. כלב שהתחיל ללקק בגלל אלרגיה, וטופל, יכול להמשיך ללקק אחרי שהגירוד נעלם. הליקוק הפך להרגל שעומד בפני עצמו, ומשמש עכשיו להרגעה ולמילוי זמן. במקרים כאלה צריך לטפל גם בגוף וגם בהרגל.

עייפות ושעת השינה. הרבה כלבים מלקקים בעיקר לפני שהם נרדמים, בדיוק כמו שילד קטן מוצץ אגודל. ליקוק קצר כזה, של כמה דקות, שנגמר בשינה, הוא לרוב חלק מטקס ההירדמות ולא בעיה. הוא נעשה בעיה כשהוא נמשך, מעיר את הכלב שוב ושוב במהלך הלילה, או משאיר סימנים על העור.

תשומת לב. כלב שכל פעם שהוא מלקק מקבל “די!”, “מה אתה עושה?” או יד שמרחיקה את הראש שלו, למד שליקוק מביא את הבעלים אליו.

כשהליקוק נמשך זמן רב, מתרחב ונעשה קשה מאוד להפסיק, הוא יכול להפוך להתנהגות כפייתית. זה מצב שדורש ליווי של וטרינר, ולפעמים של וטרינר התנהגותי, לצד העבודה בבית.

מה מחמיר את הליקוק

• לנזוף בכל ליקוק. אצל כלב שמלקק מלחץ, נזיפה מוסיפה לחץ. אצל כלב שמלקק לתשומת לב, נזיפה היא תשומת לב. בשני המקרים הליקוק מתחזק.
• לטפל רק בהתנהגות. תרסיסים, גרביים וקולר מגן בלי בדיקה רפואית מסתירים את הבעיה ולא פותרים אותה.
• לטפל רק בגוף. משחה, טיפול באלרגיה ובדיקה תקינה, בלי לשים לב שהליקוק כבר הפך להרגל שמשמש להרגעה.
• יום ריק. כלב שמבלה את רוב היום לבד, בלי עיסוק ובלי לעיסה, ימצא את העיסוק שלו בעצמו.
• להתעלם מסימנים. כתם חום, עור אדום או ריח לא רגיל מהכפות הם סימנים שהמצב מתקדם, וככל שמחכים, הפצע וההרגל מתחזקים.

התוכנית לבית: מה עושים מחר בבוקר

1. מחר בבוקר: קובעים תור לווטרינר ומתחילים יומן. לכל אירוע של ליקוק ארוך רושמים: שעה, מקום בגוף, כמה זמן, מה היה רגע לפני, והאם הכלב היה לבד. מצלמים את המקום בגוף פעם ביומיים, כדי לראות אם הוא משתפר או מחמיר.
2. בודקים את הכפות אחרי כל טיול. מנגבים במגבת לחה, מייבשים היטב בין האצבעות, ומחפשים קוצים, אדמומיות או פצעים. זה גם מוריד גורמים מגרים, וגם מרגיל את הכלב לטיפול בכפות, נושא שכתבתי עליו בעמוד על הרגלת טיפול וביקורי וטרינר.
3. ממלאים את הזמן הריק. ארוחות בצעצוע מזון במקום בקערה, לעיסה בטוחה וארוכה בשעות שהכלב לבד, ומשחק חיפוש קצר בבית. כלב שהפה שלו עסוק בלעיסה לא מלקק.
4. מזהים את הרגע שלפני. אחרי כמה ימים של יומן, רוב הבעלים יודעים מתי הליקוק מגיע: בערב מול הטלוויזיה, אחרי שמישהו יוצא, לפני השינה. ברגעים האלה מקדימים: נותנים לעיסה, מבקשים פעולה קצרה, או יוצאים לסיבוב קצר.
5. מפנים בלי לנזוף. כשהכלב מתחיל ללקק, קוראים לו בשקט, מבקשים פעולה שהוא מכיר, ונותנים פרס או לעיסה. המטרה היא להחליף את הליקוק בפעולה אחרת שמשתלמת יותר, לא להפחיד אותו מללקק.
6. מעשירים את היום. טיול של הרחה בקצב של הכלב, אימון קצר פעמיים ביום ומשחקי חשיבה. העמוד על העשרה ומשחקי חשיבה מפרט רעיונות שלא דורשים ציוד.
7. בודקים את השעות לבד. אם היומן מראה שהליקוק מגיע בעיקר כשאתם לא בבית, שימו מצלמה ליום אחד. אם רואים יבבות, הליכה הלוך ושוב ליד הדלת או ריור, הליקוק הוא חלק ממצוקה, וזה המקום לעבוד.

מה עושים כשיש כבר פצע

כשהליקוק כבר פתח פצע, הסדר משתנה: קודם מטפלים בפצע, ורק אחר כך עובדים על ההרגל. פצע ליקוק נוטה להזדהם, ופצע מזוהם מגרד, כך שהכלב מלקק יותר והפצע מעמיק. הווטרינר יחליט על הטיפול ועל דרך להגן על המקום בזמן שהוא מחלים, בין אם בקולר מגן, בתחבושת או בבגד מיוחד. בזמן הזה, הכלב צריך עוד יותר עיסוק מהרגיל, כי הדרך הרגילה שלו להירגע נחסמה. לעיסה טובה, משחקי חיפוש ואימונים קצרים הם מה שעוזר לו לעבור את הימים האלה בלי לחפש מקום אחר ללקק.

איך מודדים התקדמות

שלושה מדדים: הדקות המצטברות של ליקוק ביום, כפי שרשמתם ביומן; מצב העור והפרווה בתמונות; וכמה מהפעמים הצלחתם להפנות את הכלב לפני שהליקוק התחיל. כשהעור מחלים, הכתם החום מתחיל להיעלם כשהפרווה מתחלפת, וזה לוקח שבועות. אל תתייאשו אם הצבע נשאר: המדד האמיתי הוא הדקות ביומן.

כמה זמן זה לוקח באמת?

כשהסיבה רפואית ומטופלת, כמו פרעושים, פטרייה או קוץ בכפה, הליקוק יורד לרוב תוך ימים עד שבועות. באלרגיה, הטיפול ארוך יותר ולפעמים עונתי, והווטרינר מנהל אותו לאורך זמן.

כשנשאר הרגל, אחרי שהגוף כבר תקין, רוב הבתים רואים ירידה ברורה תוך שלושה עד שישה שבועות של העשרה והפניה עקבית. כשהליקוק קשור ללחץ, הזמן תלוי במקור הלחץ, ולרוב מדובר בחודשיים ומעלה. וכשהליקוק כבר כפייתי, מדובר בחודשים, בשיתוף עם הווטרינר. אצל כלבים כאלה המטרה הריאלית היא ליקוק קצר, שקל להפסיק ושלא משאיר פצעים.

אילו סימנים אומרים שצריך לפנות מהר?

• פצע פתוח, דימום, נפיחות או ריח מהמקום שהכלב מלקק.
• צליעה או ליקוק של מפרק אצל כלב מבוגר.
• ליקוק שהתחיל פתאום וחזק, בלי שינוי ברור בבית.
• ליקוק של שפתיים, רצפה או רהיטים, יחד עם הקאות או שלשול.
• ליקוק עם עוד התנהגויות חוזרות, כמו רדיפה אחרי הזנב או הליכה במעגלים.
• נהמה כשנוגעים במקום, שמעידה על כאב.

בכל אלה הכתובת הראשונה היא הווטרינר, והעבודה ההתנהגותית באה אחריו ולצידו.

איפה אילוף בתנאי פנסיון נכנס

ליקוק הוא לא בעיה שאני מטפל בה בנפרד, והוא לא הסיבה לשלוח כלב לפנסיון. אבל כשהליקוק הוא חלק מתמונה רחבה יותר, כלב צעיר עם הרבה אנרגיה, מעט עיסוק וימים ארוכים בלי מסגרת, אילוף בתנאי פנסיון נותן שלושה שבועות של אימונים יומיים, טיולים וסדר יום קבוע, וכלים שהבית יכול להמשיך איתם. הסדר תמיד אותו סדר: קודם הווטרינר, ואחר כך נבדוק יחד מה האילוף מוסיף.