אילוף בולדוג צרפתי

הבולדוג הצרפתי הפך לאחד הגזעים הנפוצים בערים בישראל, ואני מבין למה. הוא קטן, מצחיק, חברותי, לא צריך שעתיים של ריצה ומתאים לדירה. אבל הגוף שלו משנה את כל כללי האימון, ומי שמאלף אותו כמו כל כלב קטן אחר עלול לגלות את זה בדרך הקשה, ביום חם אחד.

בשביל מה גידלו את הבולדוג הצרפתי, ומה הגוף שלו אומר על האימון?

הבולדוג הצרפתי גודל ככלב חברה, כלב שהתפקיד שלו הוא להיות ליד אדם בתוך הבית. אין לו מסורת של עבודה בשדה, וזה ניכר: הוא לא צריך משימה כמו כלב רועים, אבל הוא כן צריך אתכם. מכאן שתי תוצאות. הוא קל להנעה כי אתם המשימה שלו, והוא מתקשה להישאר לבד יותר ממה שבעלים מצפים.

אבל הדבר הכי חשוב בגזע הזה הוא הפנים. בולדוג צרפתי הוא כלב קצר אף, ולכן דרכי הנשימה שלו מקוצרות, והוא מוריד חום דרך התנשמות פחות טוב מכלב עם חרטום ארוך. במישור החוף הלח שלנו זה אומר שיום של שלושים מעלות עלול להיות מסוכן בשבילו, גם בהליכה רגילה.

זה משנה את כל התכנון. האימון שלו קורה בעיקר בבית, על הרצפה, בקטעים קצרים. הטיולים בקיץ הם בבוקר מוקדם ובלילה, קצרים, ובקצב שלו. וכל סימן של נשימה רועשת הוא סוף האימון, לא סימן שהוא צריך להתאמץ יותר. הפירוט המלא בעמוד על חום, קיץ ומתי לא לאמן.

עם מה בעלים של בולדוג צרפתי מתקשרים אליי?

הרגלי נקיון הם בראש הרשימה. אחריהם, נביחת דרישה: הכלב נובח עליכם כשהוא רוצה אוכל, משחק או מקום על הספה. אחר כך רכושנות על צעצועים, לעיסות או מקום על הספה, קושי להישאר לבד, ועצירות באמצע הטיול.

השיחות על עצירות בטיול הן אלה שבהן אני הכי זהיר. בעלים מתארים כלב שמתיישב ומסרב לזוז, וקורא לזה עקשנות. לפעמים זה באמת למידה: הכלב גילה שאם הוא מתיישב מרימים אותו. אבל אצל כלב קצר אף, כדאי לשאול קודם מה השעה, מה הטמפרטורה ואיך הוא נושם.

ויש עוד דבר שבעלים לא מקשרים: הרמה. בולדוג שמרימים אותו כל פעם שהוא נעצר לומד מהר מאוד שהישיבה על המדרכה היא הדרך להגיע הביתה בלי ללכת. זה לא תחמון, זה בדיוק מה שכלב עושה עם כל התנהגות שמשתלמת לו. ולכן לפני שמחליטים שזה למידה, צריך לשלול גוף, ואחרי ששללנו, צריך להפסיק לשלם עליה.

ההבחנה שמשנה את הטיפול: אם העצירות מופיעות רק בשעות החמות ובחוץ, ונעלמות בבוקר, זה גוף ולא חינוך. אם הן מופיעות רק בדרך החוצה מהבית ולעולם לא בדרך חזרה, זה כלב שלא רוצה ללכת לשם, ואז שואלים למה: רעש, כלב אחר במסלול, או טיול שאין בו שום דבר טוב בשבילו.

איך מאלפים בולדוג צרפתי, ומה מניע אותו?

אוכל וקרבה. רוב הבולדוגים הצרפתיים מונעים מאוכל ברמה גבוהה, וזה עוזר מאוד. הם גם לרוב רגישים יותר ממה שנראה: טון חד או משיכה ברצועה גורמים להם להתנתק, ולפעמים לשכב ולסרב. המוניטין של הגזע כעקשן נובע לעיתים קרובות מאימונים ארוכים מדי, חמים מדי, או קשוחים מדי.

טווח הקשב שלהם בסדר, הגוף שלהם הוא המגבלה. לכן האימון בנוי משתיים עד שלוש דקות, כמה פעמים ביום, עם הרבה הצלחות. מתאים במיוחד: למקום, כי זה תרגיל שקט שמלמד רגיעה, והליכה רפויה לצד הרגל, כי משיכה בקולר על צוואר של כלב קצר אף היא בדיוק מה שלא רוצים.

מה עושים מחר בבוקר

1. מחליפים קולר ברתמה שלא לוחצת על הגרון, ומחברים את הרצועה אליה.
2. מחלקים את מנת הבוקר לגרגרים ועושים שלושה אימונים של שתי דקות בסלון: שב, ארצה, למקום.
3. מפסיקים להגיב לנביחת דרישה. נבח על הקערה, היא נשארת על השיש. השתתק לשנייה, היא יורדת.
4. יוצאים לצרכים בשעות קבועות, מיד אחרי שינה, אוכל ומשחק, ומתגמלים בחוץ ברגע שהוא סיים.
5. מתחילים להשאיר אותו לבד לדקות ספורות כשאתם בבית, בחדר אחר, עם צעצוע לעיסה.

מה לא לעשות

לא להתעקש על המשך טיול כשהוא מתנשם בכבדות. לא לגרור אותו בקולר. לא לקחת ממנו צעצוע בכוח כשהוא נוהם, כי בנהמה הוא מזהיר, ואם תענישו את האזהרה הוא ידלג עליה בפעם הבאה. ולא להאכיל אותו מהשולחן כשהוא נובח, כי כל נביחה שעובדת היא נביחה שחוזרת.

כמה פעילות הוא צריך, ואיזו?

פחות מרוב הכלבים, אבל לא אפס. בולדוג צרפתי בוגר ובריא מסתדר לרוב עם שניים או שלושה טיולים קצרים ביום, בקצב שלו, ועוד עבודה לראש בבית. הטיול שלו הוא טיול הרחה, לא טיול כושר.

העבודה לראש חשובה אצלו במיוחד, כי היא פורקת אנרגיה בלי לחמם את הגוף. משחקי חיפוש פשוטים בבית, צעצועי מזון, ותרגול קצר של פקודות מעייפים אותו יותר מסיבוב נוסף ברחוב. בקיץ, רוב הפעילות שלו עוברת פנימה, וזה בסדר גמור. רעיונות שמתאימים בדיוק לכלב כזה נמצאים בעמוד על העשרה ומשחקי חשיבה.

משחק שאני אוהב במיוחד עם בולדוג הוא חיפוש בחדר אחד. מניחים חמישה גרגרים מתחת לכוסות פלסטיק הפוכות, אומרים לו לחפש, ונותנים לו לעבוד באף. בהתחלה הכוסות שקופות למחצה וגלויות. אחר כך שמים אותן מאחורי רגל של כיסא, מתחת לכרית, ליד הדלת. חמש דקות של משחק כזה מרגיעות אותו יותר מעשרים דקות של הליכה בחום, והן לא מעמיסות על הנשימה. זה גם תרגול טוב לבעלים שרגילים לחשוב שכלב עייף הוא רק כלב שהלך הרבה.

והמשקל. בולדוג צרפתי שעולה במשקל נושם קשה יותר ומתעייף מהר יותר, וזה משפיע ישירות על כמה הוא יכול לעבוד. לכן הפרסים באימון יוצאים מהמנה היומית ולא נוספים עליה.

כלב קטן, אז לא צריך לאלף אותו?

זה המיתוס שאני שומע הכי הרבה מבעלים של בולדוג צרפתי, ובדרך כלל הוא נשמע ככה: הוא קטן, הוא מצחיק, מה כבר יכול לקרות. מה שקורה הוא שכלב שלא למד גבולות בגיל חצי שנה ממשיך לבדוק אותם בגיל שלוש, רק שעכשיו זה כבר הרגל. נביחה כשאוכלים, נהימה על הספה, משיכה חזקה לכיוון כל כלב ברחוב. בגזע קטן אף אחד לא מתייחס לזה ברצינות עד שזה נהיה קשה לחיות עם זה.

ויש כאן עוד משהו שמיוחד לבולדוג. הוא כלב קומפקטי ושרירי, ולמרות הגודל הוא חזק מאוד ביחס למשקל שלו. משיכה של בולדוג של שנים עשר קילו מרגישה כמו כלב כפול. ומכיוון שמשיכה בקולר לוחצת על הגרון, אצלו היא לא רק עניין של נוחות אלא של נשימה. לכן הליכה ברצועה רפויה אצל בולדוג צרפתי היא לא מותרות, היא חלק מהבריאות שלו.

ההבדל בין כלב קטן מאולף לכלב קטן שלא אולף הוא לא בכמה פקודות הוא יודע. הוא בכמה מקומות אפשר לקחת אותו, כמה אנשים יכולים לטפל בו כשאתם לא בבית, וכמה פעמים ביום מישהו בבית מרים את הקול. כלב שיודע מה מצופה ממנו רגוע יותר, וזה נכון בשלושה קילו כמו בארבעים.

מה לבדוק עם הווטרינר לפני שעובדים על התנהגות?

נחירות חזקות, נשימה רועשת גם במנוחה, התעייפות אחרי מאמץ קצר מאוד, או השתעלות והקאות של ריר, הם דברים לבדוק עם הווטרינר, ולא רק לנהל. הם משפיעים על כמה הכלב יכול לעבוד, ובמקרים מסוימים יש להם טיפול.

גם גב. בעלים שמתארים כלב שפתאום לא קופץ לספה, צועק כשמרימים אותו, או נוהם כשנוגעים לו בגב, צריכים לבדוק עם הווטרינר לפני מאלף. וגירוד. בעיות עור ואלרגיות נפוצות בגזע, וכלב שמגרד כל הזמן הוא כלב עצבני יותר, עם סבלנות קצרה יותר לילדים ולכלבים אחרים.

כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בשלושה שבועות אצלי?

נקיון אצל בולדוג צרפתי משתנה בדרך כלל בתוך שבועות כשהשגרה קבועה, ומתארך כשיש בבית גם משטח ספיגה וגם יציאות החוצה. נביחת דרישה מתחילה לרדת אחרי שבוע או שבועיים של עקביות מלאה, ולפעמים מחמירה קודם, כי הכלב מנסה חזק יותר לפני שהוא מוותר. רכושנות לוקחת יותר, והיא תלויה בכמה זמן הכלב תרגל אותה.

באילוף בתנאי פנסיון העבודה עם בולדוג צרפתי נראית אחרת מאשר עם לברדור או רועה. שלושת האימונים ביום קצרים יותר, הטיולים היומיומיים נעשים בשעות הקרירות ובקצב שלו, ובימים חמים חלק גדול מהעבודה עובר לתרגול שקט. אני לא מאמן כלב קצר אף כמו כלב ספורט, ולא מתבייש להגיד את זה.

ובכנות, לא כל בולדוג צרפתי צריך שלושה שבועות מחוץ לבית. אם הבעיה היא נקיון בגור צעיר, או נביחה כשאתם אוכלים, בית עקבי עם הדרכה יכול להספיק. המקום שבו זה כבר גדול ממה שמסדרים לבד הוא כשיש רכושנות שמגיעה לנשיכה, או כשהכלב לא מסוגל להישאר לבד בלי לפגוע בעצמו או בבית.