כלב לאנשים מבוגרים: איך בוחרים ואיך מאלפים

כלב יכול להיות הדבר הכי טוב שקורה לאדם בגיל מבוגר. הוא מוציא מהבית פעמיים ביום, יוצר שיחות עם שכנים בגינה, נותן סיבה לקום בבוקר ומישהו לדבר איתו בערב. ובאותה מידה, כלב לא מתאים יכול להפוך את הטיול היומי למקור של חשש: מהמשיכה, מהמדרגות, מהכלב של השכנים שהכלב שלכם מתנפל עליו.

ההבדל בין שני המצבים האלה כמעט אף פעם אינו הגיל שלכם. הוא ההתאמה בין הכלב לבין מה שהגוף והיום שלכם יכולים לתת, ושלושה או ארבעה הרגלים שמאלפים מההתחלה. העמוד הזה כתוב גם לאנשים מבוגרים שחושבים על כלב, וגם לילדים הבוגרים שלהם שמנסים לעזור לבחור.

איזה כלב מתאים: מה באמת חשוב בבחירה

הטעות הנפוצה ביותר שאני רואה היא לבחור לפי גודל בלבד. “כלב קטן, שיהיה קל.” אבל גודל הוא רק אחד מכמה דברים, ולא החשוב שבהם.

מה בודקים	למה זה חשוב	מה מחפשים
אנרגיה	כלב עם אנרגיה גבוהה צריך הרבה יותר ממה שרוב האנשים יכולים לתת כל יום	כלב שנח בבית ומסתפק בשני טיולים רגועים
הליכה ברצועה	משיכה היא הסיבה העיקרית לנפילות	כלב שהולך ליד, או שאפשר ללמד אותו בזמן סביר
גיל הכלב	גור הוא שנה של עבודה פיזית, כלב בוגר הוא אופי ידוע	כלב בגיל שלוש עד שבע, בדרך כלל
גודל ומשקל	משנה את הכוח ברצועה ואת הסכנה למעוד עליו	גודל שאתם מחזיקים בביטחון ביד אחת
יחס לכלבים אחרים	כלב שמתפרץ על כלבים מושך דווקא ברגעים הקשים	כלב שעובר ליד כלבים בלי לנבוח ולהתנפל
קפיצה על אנשים	קפיצה של כלב בינוני מספיקה כדי להפיל	כלב שמקבל אנשים בארבע רגליים על הרצפה
צרכי טיפוח ובריאות	פרווה שצריך לסרק כל יום, או בעיות בריאות ידועות בגזע	טיפוח פשוט, ובדיקה מסודרת אצל וטרינר

ובהקשר הזה, כלב מבוגר עצמו יכול להיות התאמה נפלאה. כלב בן שמונה או תשע הוא בדרך כלל רגוע, נקי, הולך לאט, ומחפש בעיקר חברה ושגרה. את מה שמיוחד בשלב הזה בחיים של כלב פירטתי בעמוד על כלב מבוגר.

למה כלב בוגר ולא גור

גור הוא דבר מקסים, ושנה של עבודה פיזית. הוא צריך יציאות כל כמה שעות, גם בלילה בהתחלה. הוא לועס הכול, קופץ, נושך ידיים במשחק, ומושך ברצועה עד שהוא לומד אחרת. גם בעלים צעירים ובכושר מגיעים לעייפות בחודשים האלה.

כלב בוגר, בגיל שלוש עד שבע בערך, הוא כבר מי שהוא. אפשר לראות איך הוא הולך ברצועה, איך הוא מגיב לכלבים, אם הוא נשאר לבד. את ההבדלים בין שני הכיוונים פירטתי בעמוד ההשוואה על גור או כלב בוגר. ומה שאני אומר לאנשים מבוגרים שמתלבטים: אל תוותרו על כלב רק כי אתם לא רוצים גור. הרבה כלבים בוגרים מחכים לבית בדיוק כזה, שקט, עם אדם שנמצא הרבה בבית.

מה קורה בראש של הכלב, ולמה האילוף כאן הוא קודם כול בטיחות

כלב לא יודע שאתם פחות יציבים על הרגליים. הוא מושך כי משיכה הביאה אותו לעץ המעניין, וקופץ כי קפיצה הביאה לו תשומת לב. אין בזה כוונה רעה. אבל אצל אדם מבוגר, אותה משיכה שאצל אדם צעיר היא מטרד, יכולה להיות נפילה.

לכן הסדר של האילוף כאן שונה. לא מתחילים מ”שב” ו”תן יד”, אלא ממה ששומר על הגוף:

1. הליכה ברצועה רפויה. הכלב לומד שרצועה מתוחה עוצרת את הטיול, ורצועה רפויה ממשיכה אותו.
2. לא לקפוץ על אנשים. הכלב מקבל תשומת לב רק כשארבע הרגליים על הרצפה.
3. לחכות בדלת ובמדרגות. הכלב יושב ומחכה עד שאתם עוברים, ולא מתפרץ לפניכם.
4. לא להתנפל על חתולים וכלבים. זה הרגע שבו רוב הנפילות קורות, ולכן שווה לעבוד עליו מוקדם.
5. אליי גם בבית. כלב שבא כשקוראים לו לא צריך שתרדפו אחריו או תתכופפו להרים אותו.
6. למקום. הכלב הולך למיטה שלו ונשאר שם, כשמגיעים אורחים, כשאתם מבשלים, כשאתם הולכים עם משהו בידיים.

כלב שיודע את ששת הדברים האלה הוא כלב שאפשר לחיות איתו בביטחון, בכל גיל.

איך מאלפים כשקשה להתכופף, צעד אחרי צעד

רוב האילוף הוא עיתוי, עקביות ופרס, לא כוח. יש כמה התאמות קטנות שעושות אותו נוח יותר:

1. תיק פרסים על המותן. לא בכיס של המכנסיים. כך היד מגיעה לפרס בלי להתכופף, והעיתוי מדויק.
2. אימונים קצרים. שלוש עד חמש דקות, כמה פעמים ביום, בישיבה על כיסא אם צריך.
3. פרסים שקל לתת. חתיכות קטנות ורכות, לא ביסקוויטים גדולים שצריך לשבור.
4. מילה שמסמנת “נכון”. “כן” או “יופי”, באותו טון, ברגע שהכלב עושה את הדבר הנכון. היא נותנת לכם עוד שנייה להגיע לפרס.
5. רתמה במקום קולר לכלב שמושך. רתמה קדמית, שהרצועה מתחברת אליה בחזה, מסובבת את הכלב לצד כשהוא מושך, ומקטינה את הכוח שמגיע ליד.
6. רצועה קצרה באורך קבוע. לא רצועה נשלפת. רצועה נשלפת מושכת את היד בפתאומיות, והכבל שלה יכול להיכרך סביב רגליים.
7. לא לכרוך את הרצועה סביב פרק היד. מחזיקים בלולאה, ואם הכלב מושך חזק מאוד, משחררים. עדיף כלב שרץ חמישה מטרים מאשר נפילה.

כשהכלב כבר מושך

אם הכלב שלכם כבר מושך חזק, או מתנפל על כלבים, זה המקום שבו לא כדאי לעבוד לבד מההתחלה. העבודה הראשונית על כלב חזק שמושך דורשת לפעמים כוח ועיתוי שקשה לתת כשהיציבות לא מושלמת. מה שעובד הוא שמישהו אחר, בן משפחה צעיר או מאלף, עושה את השלב הראשון, ואחר כך מלמד אתכם להמשיך. את העבודה המלאה על משיכה ברצועה פירטתי בעמוד על משיכה ברצועה.

הטיול היומי: בטוח, נעים ובקצב שלכם

הטיול הוא לב העניין, ולא צריך להיות ארוך כדי להיות טוב. כלב שמריח הרבה בטיול של עשרים דקות חוזר רגוע יותר מכלב שהולך מהר שעה. את מה שהופך טיול לטיול שמרגיע, פירטתי בעמוד על הטיול היומי.

כמה דברים שעוזרים במיוחד:

• מסלול קבוע ושטוח, בלי מדרגות תלולות ובלי מדרכות שבורות. כלב שמכיר את המסלול גם רגוע יותר בו.
• שעות שקטות. בוקר מוקדם או אחר צהריים מאוחר, כשיש פחות כלבים ופחות ילדים על אופניים. בקיץ, לא בשעות החמות.
• נעליים טובות ומקל אם צריך. את הרצועה מחזיקים ביד שאין בה מקל.
• טלפון בכיס, תמיד. אם נופלים, אם הכלב בורח.
• הרחה כפעילות. אם יש ימים שבהם קשה לצאת לטיול ארוך, משחקי הרחה בבית עייפים כלב כמעט כמו טיול. רעיונות לזה כתבתי בעמוד על העשרה ומשחקי חשיבה.

ובימים שבהם הגוף לא מאפשר, כדאי שיהיה פתרון מוכן מראש: שכן, נכד, או מטייל כלבים שהכלב כבר מכיר.

כשאתם בבית כל היום: איך לא להפוך את הכלב לתלוי

אנשים בגיל מבוגר נמצאים לרוב הרבה בבית, וזה אחד הדברים שהכלב הכי אוהב. אבל יש לזה צד שכדאי להכיר. כלב שאף פעם לא נשאר לבד, שישן צמוד לרגליים ועוקב אחרי כל מעבר מחדר לחדר, יכול להתקשות מאוד ביום שבו אתם יוצאים לרופא, לקניות או לאירוע משפחתי. ביום שבו תצטרכו להתאשפז, או לנסוע לכמה ימים, הקושי הזה גדל.

מה שעוזר הוא לבנות את השהייה לבד כחלק רגיל מהיום, גם כשאין צורך:

1. זמן מנוחה בחדר אחר. פעם או פעמיים ביום, הכלב נח במקום שלו עם משהו טוב ללעוס, ואתם בחדר אחר.
2. יציאות קצרות בלי הכלב. לתיבת הדואר, לשכנה, למכולת. גם כשאפשר לקחת אותו.
3. אנשים נוספים בחיים שלו. בן משפחה שמוציא אותו פעם בשבוע, שכנה שנותנת לו חטיף. כלב שמכיר עוד אנשים טובים מסתדר הרבה יותר בקלות כשצריך.
4. לא לענות לכל בקשה. כלב שמקבל ליטוף, משחק ואוכל בכל פעם שהוא נוגע ביד לומד לבקש כל הזמן. תנו בזמנים שאתם בוחרים.

זה לא אומר לאהוב פחות. זה אומר לבנות כלב שמסוגל להיות רגוע גם כשאתם לא לידו, וזו מתנה בשבילו. את כל הצד של השהייה לבד פירטתי בעמוד על כמה שעות אפשר להשאיר כלב לבד.

לחשוב קדימה: עזרה, וטרינר ומה אם

זה החלק שהכי פחות נעים לדבר עליו, והכי חשוב. כלב חי עשר עד חמש עשרה שנה, ושווה לתכנן את התקופה הזאת בכנות.

מי עוזר כשצריך. ניתוח, מחלה, אשפוז, או סתם שבוע קשה. מי מוציא את הכלב? כדאי שיהיו שניים או שלושה אנשים שהכלב מכיר, ושמהם אחד לפחות יודע להחזיק אותו ברצועה.

מי מקבל את הכלב אם צריך. שיחה אחת עם בן משפחה או חבר, וסיכום ברור. אם יש לכם צוואה או מסמך הנחיות, אפשר לכלול בו גם את הכלב, ואת הצד המשפטי של זה בודקים עם גורם מקצועי.

ווטרינר נגיש. מרפאה קרובה, או וטרינר שמגיע הביתה. בדיקה שנתית, חיסונים, וטיפול בציפורניים, שאצל כלב שלא מתהלך הרבה על אספלט גדלות מהר.

דף על הכלב. אוכל וכמויות, תרופות, הרגלים, פחדים, מספר הווטרינר. מודבק על המקרר, וצילום שלו אצל מי שעוזר.

מה לא לעשות

לא לקבל גור “במתנה” מהמשפחה בלי שבחרתם בו. כלב הוא מחויבות של שנים, והוא צריך להתאים למי שיחיה איתו כל יום.

לא לבחור כלב צעיר מגזע עבודה עם אנרגיה גבוהה. הוא יכול להיות כלב נפלא, אבל לבית אחר.

לא לכרוך את הרצועה סביב היד. זה הרגע שבו משיכה הופכת לנפילה.

לא להאכיל מהשולחן “כי הוא כל כך מסכן”. כלב שמקבל מהשולחן לומד לקפוץ, להתחנן ולגנוב, ומשקל עודף פוגע במפרקים שלו בדיוק כמו בשלכם.

לא להשאיר צעצועים פזורים על הרצפה. כדור או עצם באמצע המסדרון הם מכשול בדיוק כמו שטיח מקופל. סל אחד לצעצועים, ובסוף היום הם חוזרים אליו. וכלב שנוטה לשכב במעברים, שווה ללמד אותו לשכב במיטה שלו, כדי שלא תמעדו עליו בלילה.

לא לוותר על אילוף כי “הוא כבר בוגר”. אפשר לאלף כלב כמעט בכל גיל, וכלב בוגר לומד לפעמים מהר יותר מגור, כי הוא כבר יודע להתרכז.

כמה זמן זה לוקח, ומתי צריך עזרה

כלב בוגר שעובר לבית חדש מתרגל בדרך כלל תוך כמה שבועות עד חודשיים. הליכה ברצועה רפויה, אצל כלב שמושך בינוני, משתפרת בדרך כלל בתוך שבועיים עד חודש של עבודה יומית קצרה, וממשיכה להתייצב חודשים אחר כך. כלב שמתנפל על כלבים אחרים לוקח יותר זמן.

שווה לפנות לעזרה מוקדם, ולא אחרי נפילה, כשהכלב מושך כך שאתם מרגישים לא יציבים, קופץ על אנשים בגינה או במעלית, מתנפל על כלבים או חתולים, או נוהם כשמתקרבים לאוכל שלו. אלה דברים שקל לפתור כשהם מתחילים, ושלא כדאי לחיות איתם.